לפני 17 שנים. 6 באוקטובר 2007 בשעה 13:57
הייתי רוצה לחבק אותו,
כמו שמחבקים ילד קטן,
שלא יקרה לו שום רע בעולם.
הייתי רוצה להצחיק אותו, שלא יפסיק לחייך לעולם ...
כמו ילד קטן.
לקחת את כל מכאוביו, בדידותו,
להיות כמו פייה או פרפר לצידו.
להותיר בריפרוף כל כאב ועצבות,
לחבק עם כנפיי, לחמם עם חיוך.
להחזיק מטה קסם, להניף ולומר...
תעצום את עיניך, תתעורר למחר.
תתעורר ליום טוב ומלא חיוכים,
פרפרים ופיות מסביבך רק עפים...
אבל מה לעשות?
זה חלום, הוא שלי.
חלומך - מציאות. שקורעת אותי.
היא חוצה את גופי, את ליבי, נשמתי
היא כמו שד שרוקד את ריקוד המתים.
מכשף ומטריף,
מסתתר לו בפנים.
אהבה בריקוד מטורף ומדהים ...