לא פעם, אנו תוהים ושואלים את עצמינו - מה היא אהבה . . . מה זה הרגש הזה, שמדגדג, כריפרוף של פרפרים בחזה. מה היא תחושת השלווה והאי נוחות בו זמנית, שאנו מרגישים כשחושבים על אדם אותו אנו אוהבים. מהיכן באה כל התשוקה והרצון לגעת, להימצא, להרגיש, להריח . . . מה עם כל הביטחון והחוסר ביטחון ? והשמחה, תחושת ריחוף, צבעים יפים, כאילו כל העולם יודע שהינך מאוהב ומפרגן לך. הנתינה, ללא צורך או רצון לקבל תמורה? לא . . . זו התאהבות, הנמשכת זמן מה, כל אחד והפרק זמן שלו .
אז מי היא - אהבה ? מסתורית, מרחפת, בעלת שיער אדום ? או . . . אולי היא כ"כ יציבה על הקרקע, שנדמה, כאילו רגליה כבדות ועייפות מלכת. שיערה שחור, מבטה מרוכז, עיניה קרות וניצוץ של טירוף מפלס את דרכו החוצה . . .
אז מה היא - אהבה ? אישה אחת אמרה לי: ... כשאחד מוביל את השני אל עצמו והחוצה, לאט ובעדינות ...
יש לי אהבה גדולה, למרות שלפעמים מרגישה כהתאהבות, הנמשכת מזה כבר שנה. סוחפת. מרגשת, מטריפה ומחדשת כל פעם מחדש.
אז מה היא - אהבה ? למי באמת אכפת מהגדרות ומשפטי כותרת, כשיש כ"כ הרבה בפנים. כשיש רצון לתת מבלי לרצות לקבל. כשיש רצון רק לחבק ולחייך .
נשמה שלי, אני אוהבת אותך . . .
לפני 17 שנים. 8 באוקטובר 2007 בשעה 17:07
