דמעות זכוכית

אתה מכיר את זה אבא?
כשהשמים נופלים
כשמכובד משקל
לא יוצאות המילים?
ידיים כבולות, הרגליים בטון
הדמעות שוב חונקות,
כדור אש בגרון.

אתה מכיר את זה אבא?
ענן אפור מעוור,
מעל לחומת הבטון יש גדר.
מגשש באפלה,
ממשש ת'אויר,
מנסה שוב לשבור בפטיש איזה קיר.

אתה מכיר את זה אבא?
אש חמה בגופך,
שעוטפת, הורסת ופוגעת בך.
לכבות ולברוח ?
לקבל ת'כוויות ?
אבל אין לך כוח
ודמעות שוב חונקות.

אתה מכיר את זה אבא,
כשהשמים נופלים . . .
או שבעצם . . . לך אין שמים, הם נפלו כבר מזמן ! ! !