שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבר, הווה והשינוים שבדרך...

החשיפה לעולם הזה נתן לי הרבה, בין היתר להיות פחות שיפוטית כלפי עצמי,
מה שמאפשר לי להיות פחות שיפוטית כלפי אחרים.
לפני 17 שנים. 2 באוקטובר 2007 בשעה 5:26

כמה מגרה, חוסר הידיעה, חוסר האונים,השחור, לשכב ככה בלי לראות , הציפייה,
כל החושים מתחדדים, שומעת דברים שפעם לא שמעתי,
הצורך להיות שם עבורו, ללא תנאים, כן, זה הצורך שלי, נכון שלשם הוא מוביל,
אבל... היה יכול להוביל בלי הצורך שלי?
היום אני זקוקה לכיסוי עיניים, פעם לא היה צורך, תמיד הייתי עם עיניים עצומות, לא
היה לי את האומץ להסתכל בעיניים שלו, להיכנע לו דרך המבט.
ולו, לא היה את האומץ להסתכל בעיניים שלי...
לכן לא ביקש...

nephele​(אחרת) - כשאת עוצמת עינים, השליטה עדיין בידיך. הבחירה שלך.
כשיש לך כיסוי ואת לא רשאית או לא יכולה להסיר אותו - אז השליטה שלו.

מצד שני, הוא גם יכול פשוט לומר לך לא לפקוח עיניים... שווה ערך לכיסוי עיניים - רק קצת פחות מלטף :)

נפילי.
לפני 17 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - שכאת בוחרת להעניק את השליטה עליך למישהו, שליטה שבאה מהלב, מסתבר הוא שולט על הכל, גם על העיניים.... :-))
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י