לאחרונה אני מקבלת הרבה טענות ומענות על השורה האחרונה שכתבתי בפרופיל לפני יותר מחמש שנים.
ולצערי היא עדיין נכונה.
לרוב אני מתעלמת. זכותם לחשוב מה שהם רוצים.
וזכותם גם לא להסכים. (חבל רק שזה לא נעשה בכבוד)
תמיד ההעירות מלוות בקללות ובאיחולים למוות שלי ושל בני בתי.
מזל שאלו רק ניקים ואני כבר לא מפתחת רגשות לניקים.
לכן אני לרוב מתעלמת.
ועשיו יום לפני חג החירות אין יותר מתאים לכתוב משו שלמדתי בסביבות כיתה ב' או ג'.
אני חושבת שגם לאלו שלא מסכימים איתי או אלו שלא היו באותו שיעור מגיע לקרוא כמה שורות מהספר הכי טוב שנכתב.
עבדים היינו לפרעה במצריים. בנינו את פיתום ואת רעמסס, העבידו אותנו בפרך, ופועלים עבריים רבים מתו תוך כדי העבודה. בתורה מוזכרת העבדות במצריים בדרך כלל כדי ללמד את עם ישראל לדאוג לגר, לזר, ולא להפלות אותו לרעה.
• וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - שמות כב
• כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם - ויקרא יט
• וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - דברים י
