יומן מסע

או - ראבאק, בחורה לא יכולה לחטוף בשקט בבית הזה...


בימים האחרונים שולחני גדוש ותיבתי עמוסה לעייפה.
המוענים לא מחזיקים בנימוקים זהים, ומתקבלות אלי איגרות מי מבית שמאי ומי מבית הלל מי במסרים ומי בצ'אט, ול(כמעט) כולם מחנה משותף והוא המסקנה ששפחתכם הנאמנה עושה את טעות חייה.
האמת, ראיתי את זה קורה במקומות אחרים וכמו זונה זקנה המעשנת ארבע קופסאות טיים ליום גם אני לא האמנתי ש*לי* זה יקרה (והרי אני עוד צעירה וזבת שפתיים.(חה, חה. חה.). אם לשפוט מהתגובות שאני מקבלת אני נשמה אובדת וגם קצת אבודה, איבדתי את דרכי, ולא עלינו גם את הורי בגיל צעיר כך שלא הייתה לי הכוונה, יש לי בעיה לייצר אינטימיות ואיני יודעת לקבל אהבה, בטח שלא חום, או חמלה, והרחמים היחידיים שאיני דוחה מעלי הם הרחמים אליהם אני מתחננת כשאני בגובה סוליות הנעליים האלגנטיות של ירום הודו שיחיה.
בנוסף אני איני יודעת שליטה מהי ומעולם לא חוויתי אחת אמיתית, שכן אם הייתי חווה אחת אמיתית לא הייתי מתעסקת בגנון שממלא את זמני הפנוי ואת הפנטזיות שלי, ודווקא חבל עלי, כי אני עושה רושם של שפחה אמיתית (אמרו אלה שם היו יודעים מי אני ומה לי ולהם היו מתפלצים).
אני מוצפת מכל עבר תמרורי אזהרה שלא מן האינטואיציה הפרטית והמפוארת שלי לגבי כוונותיו של ירום הודו שיחיה וירגיש טוב. הוא תפס אותי מפורקת, שרידים לאשה שפעם הייתי, מלמד אותי לענג אותו בלבד תוך דריסה והתעלמות מוחלטת מעולמי ומהשקפותי, חינך אותי להיות לו כלבת מציצות וזונה אנאלית, להנאתו וכשיתחשק לו.
זה נכון, אני באמת מסכנה וחבל שלא חשבתי על כך בזמן, עוד כשיכלתי להציל את עצמי.
הסתכלתי על עצמי היום במראה ואמרתי "חורק'ה, את אבודה. איך לא ראית מן ההתחלה שלשם זה הולך? "
איפה נשמע דבר שכזה? לקחת לך מישהו על מנת לממש את הצד הכנוע בך. הרי זה אבסורד!
לקחת מישהו שלא ישעה לתחנוניך ויהווה אתגר אינטיליגנטי. מגוחך, או יותר מדוייק לומר פ-חחח. מה חשבת לעצמך כשבחרת לך מישהו שלא יתנצל על כל פעם שהוא מכאיב לך* , לא יתחנף אלייך כדי לקבל את מה שהוא רוצה** , ולא תצטרכי לעשות שום אפירוטכניקה או הפקת ענק רק כדי להציג את מה שאת רוצה?
איפה נשמע כדבר הזה, שאת לוקחת לך גבר*** שיוצא מנקודת הנחה שאת אוהבת לקבל כאב לא פחות ממה שהוא נהנה להעניק (כן, להעניק. זה קשה לתפוס אני יודעת), ונהנית לתת ולענג בדיוק כמו שהוא אוהב לקבל. הדדיות. איפה זה נשמע?!

אני מסתכלת על שולחני ותיבתי המתפוצצת ומחליטה לעשות עם כל ההודעות האלה בדיוק מה שאני עושה עם חשבונות סלולרי ומס הכנסה. שמה אותם בצד עד שיהיה לי רגע של פנאי להתעסק בהם וכמו שזה נראה בין טיפול בנזילה (ממני, אלוהי, ממני.) לשלושים לחודש שמתקרב בצעדי ענק - זה כנראה לא יקרה בקרוב (חוץ מהמפרגנים שדעתם נחשבת, והם מפרגנים ממילא) ולזכותו של ירום הודו שיחיה ויבדל"א אני רושמת שתי נקודות. בן אדם לא יכול לעורר כזו סערה סתם ככה.
he must be doing something right...



מאד מתחשק לי לכתוב פה על מה שיכול היה לקרות אתמול אם לא היה חולה, אבל עוד מוקדם ואני עדיין לא יכולה להרשות לעצמי לצאת מתפקוד.



.
*חוץ מאותה פעם שבאמת היה צריך.
** ככה אני בטוחה שכשהוא מחמיא לי זה ללא כוונות רווח.
***גבר, כן, גבר. לא אדון.