בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני והקישקושים שלי

שינוי גישה זה הכל בחיים, ניסיתי, אהבתי, אני ממשיכה הלאה...
לפני 15 שנים. 8 באוגוסט 2009 בשעה 10:58

לא משנה מה תעשי זה לא מספיק טוב.
מגיל 0.
98? איפה עוד שתי נקודות.
טוב מאוד? לא מכיר טוב מאוד, רק מצוין.
שמנה מידי, רזה מידי, חולה מידי, בריאה מידי.
מוכשרת כ"כ, לא עושה מספיק.
לומדת? לא לומדת מספיק.
יפה כ"כ, הרסת את הגבות, קיעקעת את הגוף.
קיעקעת את הגוף? נרקומנית אלכוהוליסטית היינו הך.
אוהבת את הקעקועים? יש לך הפרעה נפשית.
לא אוהב את הבגדים, קחי כסף תקני חדשים.
רוצה שנאשפז אותך?
"אני באמת בסדר.. "

אנחנו מתביישים בך ומה שנהיה ממך.

בנימה אופטימית זו, אלך לאכול צהריים, לא מוצלחת שכמותי.

לפני 15 שנים. 2 באוגוסט 2009 בשעה 7:06

התעוררתי הבוקר מחייכת.

ישנתי.

אתמול יום נהדר בים עם חברים התיש אותי, ישנתי!!!

קמתי, התקלחתי, הכנתי קפה וחייכתי.

הדלקתי סיגריה, הדלקתי מחשב, ירד החיוך ובמקומו הגיע ההלם, השוק ומעט אחרי הדמעות.

ישבתי מול המחשב בוכה.

בוכה מהכאב שזה קורה בישראל, בוכה לנוכח הפחד שתקף אותי כששאלתי את עצמי מה הלאה.

למשפט חייה ותן לחיות אין משמעות לפתע.

מה הלאה? מי הלאה, נכון יותר.

החלמה מהירה לפצועים, רפואה שלמה לבעלי הדעות הקדומות ותנחומי למשפחות האבלות.

יהי זיכרם ברוך.

לפני 15 שנים. 30 ביולי 2009 בשעה 0:49

אני בטוח לא אנושית.

לא יכול להיות שאני כן.

בשעה 03:00 סגרתי הכל והלכתי לישון.

ישנתי 25 דקות.

קמתי.

אני ערה, אין מצב לחזור לישון.

לא זוכרת מתי ישנתי מעל 4 שעות בלילה.

למרות שתפסתי לי שיזוף לאחרונה ואיבדתי מהלובן החרסיני שלי... אני חושבת שהפכתי לערפד.

מסתדר טוב עם הפטישים שלי.

אלוהים, תעשי אותי למשהו אחר.. כזה שישן בלילה 😄

לפני 15 שנים. 27 ביולי 2009 בשעה 3:00

לרוב אני לא אוהבת הפתעות, במיוחד אם מודיעים לי עליה מראש, לדוגמא: "הכנתי לך הפתעה".
רגע אחרי המשפט הזה, אני מרגישה את הדופק גובר ( אל תגרמו לי להיות פולניה, טוב? )
כפות ידיים משותקות וקול רועד ששואל עם בליעת רוק באמצע: "איזו הפתעה, למה, לכבוד מה, מי צריך, מה עשיתי?!?!?!"

היום הפתעתי והופתעתי.
הפתעתי כי הראיתי מי אני באמת, נתתי לראות את מירה... לא התנשמת המזורגגת הזו.
סיפרתי על מירה, דיברתי כמירה, בכיתי כמירה...
הפתעתי במיוחד באהבה שלי למוסיקה וטעמי בה.
כפי שסיפרתי פעם, אני מוסיקאית, הייתי או עודני, לא סגורה על זה, אבל באה ממשפחה של מוסקאי, נולדתי לתוך זה.

ביליתי את הלילה בשליחת וקבלת מוסיקה והאזנה למוסיקה ( אחרי לילה דכאוני במיוחד).
מוסיקה שעושה לי טוב, שנכנסת לי לגוף, לנשמה, רוקדת בתוכי, מניעה אותי לנשום עמוק ולהתמסר.

את השיר המיוחד שמרו לי לסוף...

אני מקווה שמישהו כאן מכיר את התחושה ששומעים משהו שגורם להיות נפעם, החיוך מתפשט מעצמו, העור סומר, צמרמורת ממלאת את הגוף, צמרמורת טובה, כמו דיגדוגים בגב....
צללתי לתוך המוסיקה הזו כ"כ עמוק.
עצמתי עיניים והתמסרתי... כל שהיה חסר זה רק לצוץ באמת על מים שקטים...

הפתעת אותי 😄 תודה על אחת היצירות היותר נהדרות ששמעתי בחיי (ושמעתי הרבה ).
הרבה זמן לא ירדו לי דמעות מלהיות נפעמת, דמעות של התרגשות טובה 😄

היצירה הזאת פיצתה על כל הלילה הזה, נטול השינה (כבר יום רביעי ברצף, אבל מי סופר)....

כמו שאומר האיש בשיר.... The world is sound

כל כך נכון, וכל כך נשכח בקלות.

אין מילים למעט וואו ונשימה עמוקה... טובה, מלוא הריאות.. עם חיוך אדיר!

שיהיה בוקר נפלא.... אני אקשיב למוסיקה שיש מסביב, ממליצה לכם בחום גם 😄

לפני 15 שנים. 22 ביולי 2009 בשעה 2:44

כותבת ושומרת בטיוטות.

כותבת ומוחקת.

כותבת בקובץ וורד.

איך זה שאנשים כאן הביאו אותי למצב שאני מתמלאת בספקות לגבי כתיבה בבלוג שלי?

איך זה מגיע למצב שבו כתיבה בבלוג, שאומנם מפורסם באתר פומבי, גורם לאנשים לחשוב שהם יכולים להכנס לי אישית לחיים ולחפור?

להתעניין? מותר.

להגיב, לכו על זה.

להכנס לי לחיים ולהגיד לי מה איך ולמה? אין מצב, אף פעם, לעולם לא.

כי עם כל הכבוד ויש כבוד, חלקכם... כן כן אתם אלה בעלי החיים שמשעממים, הבעייתיים, הנשואים הלא מסופקים שמספרים סיפורי אלף לילה ולילה... כן אתם, באיזו זכות אתם מייעצים כשהחיים שלכם בזבל?

אני כותבת לעצמי, קודם כל ולפני הכל.

כל השאר שולי, כפי שאמרתי רוצים להגיב? אשמח זה נחמד.

אבל לפני שאתם נכנסים לתפקיד מורה לחיים, תבחנו טוב טוב את החיים שלכם ותשאלו את עצמכם אם אתם בכלל בעמדה אמינה לעשות זאת.

זה הכל....

שיהיה יום קסום לכולם, אני בהחלט מקווה ששלי יהיה כזה.

לפני 15 שנים. 8 ביולי 2009 בשעה 22:18

כן נסענו לים.
כן, היה מעולה!
צחקנו, הצטלמנו, שתינו, אכלנו, פשוט יום מעולה!!!

נשרפנו!! כן ממש ממש נשרפנו!
אני נראית כמו לובסטר....
אבל היי, אני אופטימית ולכן אודה לאללה בודהה ומי שיש עוד להודות לו, שלא נשרפו לי הפטמות 😄
חצי נחמה טובה מחוסר נחמה...

מתנדבים למרוח לי אלוורה ולעשות לי פו?

לפני 15 שנים. 8 ביולי 2009 בשעה 5:56

אחח...
בוקר בתל אביב.
מקלחת מרעננת, נעימה, אני והמים 😄
כוס קפה חם וטעים.
כוסית ישנה במיטה... (בוקר בחלום של כמעט כל גבר 😄 )
עוד מעט עוד כוסית מגיעה לאסוף אותנו והיידה בוקר בנות בים.
קמתי עם מצב רוח, כל שנותר לעשות זה לקוות שישאר כך.

לבטח תהינה חוויות לספר, פרטים בהמשך.

בוקר טוב עולם 😄
יום נהדר.

לפני 15 שנים. 7 ביולי 2009 בשעה 17:02

בא לי לצעוק
בא לי לבכות
בא לי לצחוק
בא לי בא לי בא לי בא לי...

כל כך בא לי, הלוואי רק ידעתי מה בדיוק בא לי.

בא לי מממ...
בא לי אוחח...

הבנתם, נכון?

אם כן תסבירו לי, אני אשמח :)

לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 1:32

כמה מהר מוצאים לך תחליף,

כמה מהר שוכחים אותך,

כמה מהר אתה נזרק מהתודעה.

רק אני לא ממהרת לשכוח ולהחליף.

כנראה שאני עוף מוזר, או ילדה מפגרת.

אומרים לי אל תקחי ללב, אז זהו...

שכן אקח!! עם הסיכונים!

מי שלא לוקח ללב, לפחות את מה שמספיק חשוב לו באותו הרגע,

לא חי!

זו דעתי, לא טוב לכם? תתבעו אותי.

לפני 15 שנים. 19 ביוני 2009 בשעה 19:34

שמתי תמונה חדשה בפרופיל.
כן, בא לי להשוייץ את האיפור המושקע מהמסיבה אתמול.
היה לי כיף.
נישקתי את טיה מלא..
איש מקסים שרציתי נורא לראות שהגיע והתחבקנו.
מוסיקה משגעת.
בהחלט מסיבה מהסוג שאני אוהבת.

בא לי להשוויץ, אז שמתי תמונה :)