וניל עם פיצפוצית

אני מתבוננת שעות על גבי שעות מדי יום על הגורה הזו ומנסה לקלוט וזה לא ממש מצליח...
חודש שלם וזה עדיין בלתי נתפס.

כשהיא היתה בבטן הרגשתי כל תנועה שלה, זה הרגיש כמו דגיג קטן בבטן אקווריומית ואח"כ כמו דג ממש גדול, או דולפין אפילו, אבל מהרגע שהיא יצאה זה משהו כל כך שונה, היא בן אדם קטן עם פרצוף קטן ומתוק מלא בהבעות פנים מגוונות וקולות חמודים שהיא משמיעה, ויש לה כפות ידיים ורגליים בדיוק כמו שלי רק בקטן, אפילו את הזרת העקומה ברגל שנכנסת מתחת לאצבע שלפניה יש לה ואת הרווח בין האצבעות לבוהן, בדיוק כמו אצלי רק במידה של מיניאטורה.

יש לה שיער נעים כמו משי, פלומתי וריחני ואני כל הזמן מלטפת ומסניפה אותה.
יש לה צרידות קטנה כזו בקול שאופיינית רק לה, שזיהיתי עוד מהבכי הראשון כשיצאה מתוכי, והיא נמצאת בקול ציוץ וצהלת צחוק קטנה שהיא משמיעה.
יש לה עיניים גדולות בכחול אפור ומבטים סקרניים שבולעים את העולם בכל רגע של עירנות.
יש לה את החיוך המיוחד הזה כשאני מתקרבת אליה כשהיא קוראת לי, חיוך אמיתי שמגיע רק לכבודי (ולכבוד הציצי) שממיס אותי בכל פעם מחדש.

איך אפשר לקלוט שגורת האדם המקסימה הזו עד לפני חודש היתה משהו שוחה וזז בתוכי? הרי היא כל כך בן אדם קטן, איך יכול להיות שהיא היתה הדולפין הקטן הזה שהשתעשע בתוכי???