התעוררנו ב 06:20 לקול טפטוף הגשם בחלון.
אם זו לא השכמה נהדרת אז אני לא יודעת מה כן!
שמחתי שהפעם הגשם סוף סוף יורד כשהקטנטונת עירנית ויצאנו למרפסת לראות, להריח ולהרגיש את הגשם.
אני, כאוהבת חורף מוצהרת, הייתי במצברוח נפלא, והגורה היתה סקרנית מהתופעה החדשה ומההתלהבות המוזרה של אמא שלה מהמים שיורדים מהשמים.
כשהגשם התחזק והטיפות הגדולות הרעידו את עלי עץ התפוח שבגינה היא היתה כבר באקסטזה מרוב אושר. גם אני (:
נכנסנו הביתה ושמתי לנו במחשב מחרוזת שירי חורף, ובעיקר את "חורף" של גידי גוב, ורקדתי איתה בסלון עד שהתעייפתי (בכל זאת זה היה רק 07:00 לפנות בוקר, יש גבול!).
הגשם התחזק והקטנה היתה ליד החלון, מוקסמת ומהופנטת מהטיפות שנוקשות בזכוכית.
ואני, כמו כל אמא אובססיבית, רצתי להביא את המצלמה...
חורף שמח לכולם!!!
(בתקווה שהוא ישאר קצת ולא יתחרט ויחזור החמסין)
לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 16:43