וניל עם פיצפוצית

בסוף החודש אהיה בת 36
יום אחר כך גורתי הקסומה תהיה בת חצי שנה.

בגיל 36 אין יותר מדי שינויים, מקסימום עוד קימטוט של צחוק בצד העין, אולי איזה קילו סרבן שלא רוצה לרדת בקלות כמו בעבר, אבל בסך הכל החיים נמשכים די אותו הדבר.
לא כך קורה אצל הקטנטונת, אצלה כל יום חדש, בכל יום קורה משהו, הנה היא כבר זוחלת ברוורס, ומרימה את הטוסיק כשהיא על ארבע ומתנדנדת, עוד רגע תתחיל לזחול גם קדימה...
בכל יום יש קולות חדשים, משחקים חדשים, איזה משהו חדש שלא היה שם אתמול ומחר כבר יהיה יותר מצ'וכלל.

זה מרתק לראות אותה גדלה, ואני מתעדת כל דבר כי הכל קורה כל כך מהר ואני לא רוצה לפספס ולא רוצה לשכוח, ורוצה שתראה כשתגדל שסמתי לב לכל דבר והכל מתועד כדי שתוכל להסתכל אח"כ באלבומים וביומן ולדעת מה היה לפני שהיא זוכרת, שתדע שכבר אז היתה נאהבת בטירוף, ושפינקנו אותה כמה שרק אפשר, ושלא רצינו להחסיר ממנה דבר.

בדואר מגיעים עלונים ודוגמיות לכל מיני דייסות ותחליפי חלב שלב 2 וקופון לביסקוויטים לגורים.
אני רואה אותה מסתכלת עלי אוכלת במבטים של "אני רוצה גם" ומושיטה יד לאוכל שלי ומחקה את תנועות הלעיסה.

יכולתי להתחיל לתת לה כבר אוכל מוצק אבל אני מתאפקת עד בדיוק חצי שנה, נאחזת בתירוץ הקלוש שככה אומרים המומחים וככה גם סבתא שלי אמרה, ויודעת שזה סתם והשבוע לכאן או לכאן לא באמת משנה שום דבר. זו רק אני והקושי שלי להתחיל תהליך של פרידה, כי קודם היא תאכל ארוחה אחת ביום שהיא לא ציצי ולאט לאט שזה בעצם מהר מהר כי ככה היא גדלה, ופתאום היא תאכל הכל לבד, והציצי ישאר לפינוק אם בכלל, ואני מרגישה כבר מעכשיו איזו צביטה קטנה בלב מהפרידה הזו, שונה מהפרידה שחווינו כשחזרתי לצאת לעבודה, אבל גם זו סוג של פרידה.

בחבילה ממטרנה היתה כפית בצורת אווירון כחול, וחוברת עם תפריטים ליום שלם שכמעט הכל שם כבר לא הנקה. אני אומרת לעצמי שזה האינטרס שלהם, שאאכיל אותה דברים מאבקה מעורבבת במים ולא בציצי, וחוטפת צמרמורת קלה. מרתיעה אותי המחשבה של לערבב אבקה ומים ולתת את זה לילדה. מזכיר לי את כל המרקי אינסטנט המלאים במונסודיום גלוטומט ואשלגן וכל מיני תחליפי אוכל איומים ומתועשים.

לא רוצה לתת לה אבקות; או ציצי או לבשל בעצמי. רוצה לדעת בדיוק מה יש במה שהיא אוכלת, לדעת שזה הוכן לה באהבה, שיש שם ויטמינים טריים וטבעיים ולא סינטטים מקופסא.
נראה לי שאת כל הדוגמיות שקיבלתי אתרום בטיפת חלב לאחות שמעבירה את הדברים לנזקקים.
אני אשאר עם השיטות הישנות של להכין הכל טרי לבד...