לפני 16 שנים. 24 במרץ 2008 בשעה 21:42
אבל אני הרי אוהבת לחרוג מעצמי. אולי אמחק את זה מחר. ככה אני מרגישה:
איך אדבר בשבחי האיפוק
ועודני תינוקת שלא שולטת בסוגריה
איך אתחיל להתגבר
אני זה מה שאני זה מה שאני
מכל עבר שותקים
איך אטען לזכות השתיקה
ואני תינוקת שמלהגת כל היום על
אקסהיביציוניזם אינטרוברטי והדיסוננס בחיי
בזמן האחרון התחלתי ללבוש בגדים אחרים
אפילו התחלתי להתבטא קצת אחרת
היום תפסתי את עצמי על חם
מפנטזת ומפנטזת ומחייכת שוב
מצד שני הפונטנלה שלי נסגרה מזמן
אני זה מה שאני זה גוש צומי מהלך
אולי מחרתיים אעשה מחיתוליי טוגה מרובבת
אנדוד בין העיר הכפר הקרת
וארקוד קאן-קאן לכל דכפין
אולי אתמתן קצת לפני או אחרי או תוך כדי
ואולי אמשיך לרקוד