לפני כמה ימים כתבתי שיר. מסתבר לי שדברים לא משתנים באופן בסיסי. כל פעם שאני עוברת שם אני מריחה ריח חזק של תותים. אני לא יודעת איך לכתוב דברים ככה שזה יישמע בסדר. תקין. אתמול חלמתי שאני רואה סרט על שליטה ותוך כדי יש יד שמהדקת אחיזה על השיער שלי ומושכת אותי לכיוונה, ואני מנשקת אותה נשיקות קטנות ואחרי זה מתנשקת עם שפתיים, וחושבת שעכשיו זו נקודת האל-חזור. לפני שבוע שבועיים חלמתי שאני מלקקת פטמות (גבריות כמובן) עד שהן נעלמות לי.
בעיית האופי שלי דוחפת אותי לדברים חסרי הצדקה. הלוואי שהיה אפשר לשלוט על המחשבות. מצד שני, מזל שאי אפשר לשלוט עליהן כי חוסר השליטה הזה מהווה הצדקה. בעיית אופי זו, היא לא משפיעה עלי כרגע. אני לא אתן לה להשפיע עלי. מידי פעם היא תזקוף את ראשה המכוער אבל תמיד אדחוק אותה לפינה. היא לא תיעלם, רק תיחלש, ואני לא. יום אחד אני עוד ארגיש בטוחה ללא סייגים, התמימות הטובה תחזור אלי ואני לא אפסיק להיות ים שקט מבפנים.
לפני 16 שנים. 30 ביוני 2008 בשעה 18:19
