עין בוחנת

את השקיעה אל הפוך והשיטיון הפריעה עוד עבודה. שליח בא עם מעטפה. קניתי סיגריות וקפה. והתיישבתי לקראת שלושה לילות של עריכה. אל תבואי, אמרתי לה. אני אהיה שימושית, היא ניסתה. אני אהיה מילון. יש לי מילון. אני אהיה מילון מדבר שמחפש בעצמו בתוך עצמו. אל תבואי. אני אהיה הדום. אני לא רוצה אותך שימושית. אני רוצה אותך לא שימושית. כשסגרתי את הטלפון ידעתי למה התכוונתי. ידעתי שאני מגדרת ומגבילה את התלות שלי בה. ידעתי שלעבוד אני יודעת. אני יודעת לעבוד לבד. שאר החיים נגועים בתשוקתי אליה. יומיים אחר כך, כבר שכחתי. הביטוי היחיד שנותר הוא 'לא שימושית'. לא שימושית. ותוך כדי טיול דו-שעתי למטבח להכין קפה הזיתי בה לא שימושית. הזיתי בה שכוחה בארון המעילים. הזיתי בה יושבת על מכונת הכביסה. שעות. הזיתי בה מקופלת באמצע המסדרון. הזיתי בי נתקלת בה ומקללת כשאני הולכת להשתין באמצע הלילה. הזיתי בי מתעוררת בבוקר, ומיד חושבת עליה. אני קמה ומוצאת אותה על רצפת המסדרון. אני מושכת אותה בעדינות למיטה. מביאה לה תה חם. מעסה את כפות רגליה. והיא נרדמת לי. שקטה ורכה.