אני אוהבת זין. מה זה אוהבת, אני חולת זין.
קודם כל זה איבר יפה. חלקלק כזה עם תוספת ורידים בולטים לחיכוך, כיפה שובבה שכיף לנגוס בעדינות.
כשהוא ארוך זה תענוג למצוץ ולהרגיש אותו מתחכך לי בענבל.
כשהוא שמנמן זה הופך להיות אתגר להכיל אותו.
כשהוא ארוך ושמנמן זה כבר קלאסה. מה עוד צריך?
אני אוהבת להחזיק אותו ולשחק איתו כשהוא רפוי, לפתל אותו כמו נחש.
זו תחושה מדהימה, איך הוא גדל לי בידיים.
עינויי זין (לא CBT, בדיוק להיפך!) הם מהמשובחים שיש. לקבל רק את הכיפה פנימה, להתחנן לעוד, ולא.
זיונים ארוכים ואיטיים יכולים להוציא אותי מדעתי.
אני צריכה זיון חזק, קורע, אינטנסיבי, שיגרום לי לצעווווק. עדיף בדוגי, כן, כשהוא מושך לי בשיער ונתקע לי פנימה עד הענבל. מתחכך/לא מתחכך בנקודת הג'י, וסוחט ממני התפתלויות וגניחות.
האמת? בתחת אני גם אוהבת. לא את ההתחלה, היא מענה. אבל אחרי כמה שניות, כשהשריר מתרגל, והכאב הופך להיות משולב בעונג, אוח, אז רק להשתולל עליי, זה כל מה שצריך.
ואחרי שאני גומרת, אני יכולה להתחרפן מלקבל אותו לפה, עמוס במיציי האישיים, קשה ומאיים להתפקע.
להביא אותו לידי גמירה זה עונג בפני עצמו. ואם הוא בעניין הוא מגיש לי אותו פנימה, ואני בשקיקה מבצעת בליעה אוטומטית של שפיך שנורה לי היישר לגרון.
סססאמכ המחזור הזה.
לפני 15 שנים. 20 בפברואר 2009 בשעה 16:08
