לפני 15 שנים. 20 ביולי 2009 בשעה 6:24
זה עניין של עיקרון. אמרתי שלא, אז לא. זה לא יקרה ודי. כן, אפשר להשתעשע עם ליד ועם כאילו אבל *זה* לא יקרה. למה? ככה! עניין של עיקרון. וזה לא כי אני אוהבת לדחות סיפוקים, לא, מה פתאום. זה דווקא כי יש פה בעצם קיום העיקרון סיפוק אדיר. קיום העיקרון! הוריי לאידיאליזם, בוז לפקיחת העיניים. ולא, כמעט לעשות זה לא באמת לעשות, ואין פה סתירה. כמעט לעשות זה לעשות את הכמעט אבל לא את זה-*זה*. ניצחתי, זה מה שחשוב. ניצחתי את ההורמונים ואת האינסטינקטים החייתיים, I went beyond those, אני חזקה יותר. כן. אז מה אם הוא גמר לי בפה, לעזאזל, לתחתונים הוא לא נכנס לי.
