Realitivity

בהמשך לדיון מתמשך שניהלתי עם מישו פה פעם -

אילו רק היתה דרך לייצר אצלינו תודעה קולקטיבית.

ברמה התיאורטית, זו הדרך האולטימטיבית להישרדות. כשהאינסטינקטים האישיים נובעים ומוזנים מטובת הכלל, אזי בהכרח בסופו של דבר, פעולותיו של היחיד הרמוניות עם הסובב אותו, והמין (species) עליו הוא נמנה שורד ביתר קלות, תוך הפריה של סביבתו.

בסרט אווטאר הצליחו להמחיש את הרעיון הכללי. היזון הדדי בין היחיד והכלל, היחיד והעולם הסובב אותו. מעניין שהרעיון יושם שם על מין אחר. לא על בני אדם.

אצלינו, פה, בינינו האנשים, הבעיה היא לא בתיאוריה, אלא באופנים בהם ניסו ליישם אותה. טבע האדם, התודעה האישית, החתירה למיקסום רווחים אישיים (לאו דווקא כספיים) - כל אלה ימנעו יישום מוצלח ואפקטיבי של הרעיון. לדוגמא, קומוניזם. יש המון חן תיאורטי בקומוניזם. לדעתי. הוא כמובן לא ישים לאורך זמן מאותן סיבות שמניתי למעלה. יתרה מכך, אני, שבאמת מוצאת היגיון ואמת בהתנהלות כזו, מנהלת אורח חיים קפיטליסטי למדי. יש להניח שאורח חיים קומוניסטי היה צריך להיכפות עליי כדי להתקיים. גם אני, בסופו של דבר, רק בנאדם.

כך שבעצם המסקנה שנותרתי איתה מהגיגיי הפילוסופיים היא דטרמינסטית כהרגלי - אין לנו עתיד.

ואז נזכרתי בזה.*

אז אולי יש עתיד?


{לא קשור לנושא הפוסט, אבל סתם הרהור שעלה בי עכשיו - האם יש קשר בין אונה ימנית מפותחת ותודעת שירות מפותחת?. הגיגים בנושא, בהמשך.}

* קרדיט ללינק הקצר והאסתטי הזה למי(ש) שעזרה לי :)