לפני 16 שנים. 7 בינואר 2008 בשעה 9:33
לפעמים אני אובדת עצות ולא נותנת לעצמי לראות,
אנסה לזייף ולעשות פרצוף צוחק ורענן כזה,
כדאי שתבין שהכל בסדר,
שגם אתה תוכל לראות שמיים מבלי שהאגו שלך יהפוך לנחל מים,
מעבר לרקיע השמש זורחת הייתי רוצה להיות היכן שהיא שוקעת,
כל אחד שובר כללים ואני האלופה מאלו שנעלמים,
אל תהיה גיבור גדול איתי לא בטוח שתצליח לשרוד,
אל תפתח את הלב רק בוא תתקרב כדאי להבין שמי שעומדת מולך
היא אישה שחיה בתוך בועה רחוקה שתמיד גבוה ולא ניתן להגיע אליה,
אני כניראה אפרוש מכאן זה לא מקומי... זאת המסקנה היחידה שיש לי כרגע..