|
|
|
הגבס ירד והאף לא התעקם ונשאר קטן וחמוד, רק קצת נפוח.
התפרים ירדו ולא נראה שאי אפשר לפתור את זה.
הפנסים מצהיבים.
עוד הפנים נפוחות, והכל רגיש וכואב, אבל מסתמן שיפור.
והפצע האמיתי הוא עמוק יותר וכואב יותר.
אבל תודה לאל על מה שיש.
אני עצובה מאוד וגם קצת מבוהלת.
אני מסתובבת בבית כמו חיה פצועה וכלואה שמחפשת משהו ולא יודעת בדיוק מה.
הראי הוא האויב שלי שאורב לי בכל פינה בבית.
אין לי כוח לכאב יותר, עייף הגוף.
הפעם אני מרגישה שמשהו נשבר שם בפנים.
אני מפחדת.
מילא באים לבקר אותי בניגוד לרצוני
אבל לבוא
לשבת אצלי בבית
לרדת לי לתוך החיים
לא להקשיב לאף מילה שאני אומרת
ובטוח לא להאמין
להתייחס אלי כמו ילדה קטנה
מקרה סעד
להגיד לי בשיא החוצפה
שאני לא מאמין לך שאף אחד לא עשה לך את זה
ותגידי לי מי זה, תני לי לעזור לך.
נו באמת ? למה אני צריכה לסבול את זה ?
גם ככה אני עצבנית וחסרת מנוחה מחוסר הנוחות
השולט באזור הפנים שלי.
רררררררררררררררררררררררר ! ! !
אחרי סופ"ש כזה דרמטי.. חייב שבוע חופש.
אתמול בשעה טובה ובעזרת הג'ינג'ית המסורה, ירדו הרסטות האדומות מהשיער. זה לא היה פשוט להנדס את זה, אבל בסוף
המבצע הסתיים בהצלחה, האמבטיה התמלאה במי פשע ורודים והשיער שלי חזר להיות נקי שוב. ומשהו גם בי התנקה אחרי זה.
בזמנים כאלו מגלים גם מי החברים באמת ומי אלו שרק יודעים להגיד שהם כאלו, מתעקשים להיות כאלו ובזמן אמת מוכיחים בדיוק ההפך. מדהים.
אני מאוד מבולבלת הימים האחרונים, מקפצת מתחושה של חוסר נוחות לעצבים ללא הפסקה. עדיין מחכה שמישהו יעיר אותי ויגיד לי
שזה רק סיוט. אבל זה לא ואני מנסה להבין את המסר. כל מי ששמע על הארוע הזה כמעט , היה חייב להגיד שמשהו בחיים שלי לא בסדר וזה
לא הגיוני כבר הדברים האלו שקורים לי. אני לא יודעת מה לחשוב על כל זה. הרבה דברים רצים לי בראש חלקם טיפשיים, חלקם
מפחידים ועם רובם אני לא יודעת מה לעשות.
נראה לי שאת השבוע הקרוב אני אקדיש לניקיון פנימי ולהבנת המסר. אתמול הג'ינג'ית בדקה לי את המנטרה הגלגטית שלי, שזה אומר
( וגם אני עד אתמול לא ידעתי ) שזה המזל לפי לוח השנה של שבט המאיה. זה מאוד מורכב כי מעבר למזל יש מערך של דברים שמשפיעים
מה שכן זה גם מאוד מעניין אני צריכה עוד לקרוא על זה. היא אומרת שכשהיא קוראת לעצמה את המנטרה, היא מתעצמת ושזה ממש עושה משהו.
המזל הגלגקטי שלי הוא : Red Galactic Moon
והמנטרה הגלגטית שלי היא : I harmonize in order to purity
ולכל מי שלא ראה את נער החידות ממומביי. סרט לא פשוט, אבל קסום, נהנתי מכל רגע. אני ממליצה.
שבוע טוב.
זה מה שנשאר לי לקוות.
אני חושבת שעברתי את מכסת הדברים הרעים שיכולים לקרות בכמה חודשים והגיע הזמן שהקארמה שלי תשתנה כבר.
כבר היו לי מחשבות שאולי אני מקוללת וכל פעם שקורה לי משהו ממש טוב, משהו קוטע אותו וזה ממש עקבי העניין הזה.
אני אלך לקבל ברכה מרב השבוע, זה לא עסק ככה. משהו לא בסדר.
חבר טוב הזכיר לי הבוקר שגם בארועים הקשים האלו, יכלו להיות לי נזקים יותר קשים וכנראה שמישהו בכל זאת שומר עלי.
אני חייבת להודות שהופתעתי לטובה מכמות הפניות וההצעות לעזרה בעקבות שני הפוסטים האחרונים מאלו שאני מכירה פחות, מכירה יותר או שלא מכירה בכלל.
זה מדהים בעיניי וממש חימם לי את הלב. תודה לכולם באמת. אין לכם מושג כמה אני מעריכה את זה.
אתמול הבית שלי המה אנשים. מצד אחד זה היה כיף, מצד שני לא נוח לי שאנשים רואים אותי ככה,אני נראית ממש רע. לפחות הצלחתי למנוע מסבתא שלי
לבוא לראות אותי, היא לא היתה עומדת בזה ואת הדמעות של אחי הגדול, על אף שהוא ניסה להסתיר, אני ראיתי.
עוד משהו ששמתי לב אליו זה שהרבה מאוד אנשים מעניין אותם יותר איך זה קרה, מאשר מה קרה וזה די מעצבן. הסקרנות מסתבר גוברת על החמלה.
ואי אפשר בלי קצת תלונות..
התעוררתי בשש בבוקר, שוב עם כאבים בלסת ובראש, אחרי שינה לא רציפה בלילה, לפחות לזה אני רגילה. התעוררתי עם מלא ליחה ושיעול עצבני.
אוי לנסות להשתעל ככה, זה סיוט. אני גם מפחדת שהאף לא יזוז ושמשהו יהרס בקיבוע וזה גם כואב ! הפנס בעין החל להתנפח ואין לי שום דרך להוריד שם את הנפיחות
כי אין לי גישה לאזור. המצח עוד כולו כמו בצקת אחת גדולה ( ותודה לזאת שהציעה לי בפרטי להשתמש בשקית קפואה של אפונה, זה ממש עזר ) ולשתות עדין אני מעדיפה עם קש.
את השיער עוד לא חפפתי, יש לי עוד פסים אדומים של דם בשיער ולא אכפת לי. למרות ההצעות לחפוף לי את השיער, אני לא מסוגלת עדין לגעת באיזור הקרקפת, הכל כל כך רגיש שם.
אין ספק ארועים מהסוג הזה מאוד מתסכלים ושוברים את הרוח, אבל אני מנסה שלא להישבר מזה. הרופא א.א.ג ( הצעיר והחתיך ) במיון אמר לי שיצאתי בזול, אני זוכרת שאמרתי לו " ראית איך אני נראית
מה עוד יכול לקרות " אז הוא אמר לי " חמודה, המכה שחטפת בראש היתה יכולה להיגמר מאוד רע, תגידי תודה.
בערב דיברתי עם חברה שהיתה איתי כשזה קרה וראתה את כל הנפילה וגם היא אמרה לי אותו הדבר שאני אגיד תודה שלא התרסקה לי הגולגולת.
אז באמת תודה לאל שהנזקים חיצוניים ובאמת שזה יכל להיגמר הרבה יותר רע.
אושו אמר שכל מה שיש לו פיתרון, לא צריך לדאוג בגללו.
אני באמת משתדלת לתת לכל המחשבות הרעות והפחדים לעבור לידי ולא לחדור אלי. לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא.
שבת שלום.
היה קשה לישון הלילה, על גבול הבלתי אפשרי. הרופא מהמיון ביקש שאני אשן חצי בישיבה, שלא יעלה לי הדם לראש..
נרדמתי בעינויים לקראת השעה ארבע ובשש שוב וקמתי מתוך כאבים חדים בלסת. הסתובבתי כמו נרקומנית בבית לחפש את משככי הכאבים
כי החרא הזה ממש כואב והכדורים לבינתיים לא עוזרים ולישון כבר אי אפשר ולי אין כבר כוח לסבול את זה ואפילו לבכות אני לא יכולה
כי אז ממש כואב לי האף.
לא, זה לא כיף.
ואני עצבנית וחסרת מנוחה מהכאבים והתסכול ובא לי שמישהו יעיר אותי כבר מהסיוט הזה.
בוקר.
בא לי למות !!!!!!!!!!!!!!!!!!
הסיבה :
נפילה מחצי מטר עם הפנים לתוך בלטה
התוצאה :
אף שבור ומגובס
תפרים במצח ובאף
כחול מתחת לעין
שפתיים נפוחות
מצח נפוח
והכל כל כך כואב
אוף אוף אוף אוף אוף אוף !
אולי בעצם אני ישנה את שנת החורף שלי עכשיו ובגלל זה אין לי אנרגיות לכלום. ממש קשה לי עם הקור הזה. מקודם הייתי בפארק והיה ממש קור כלבות !!
לא יכולתי לסבול את זה וחזרתי ובגלל זה לא בא לי לצאת מהבית אף פעם ואם אני כבר יוצאת אני מתה כבר לחזור הביתה כי כאן חם לי. ואני בכלל אף פעם לא סובלת מקור.
משהו עובר על הגוף שלי, אני כל הזמן חולה לאחרונה. אתמול שוב חזרה השפעת וזה די מתחיל להתיש הסיפור הזה. אני צריכה אספקת ויטמין S דחוף.
חוץ מזה החלטתי השבוע על זריקת עידוד + פרגון נוספת לעצמי, שתזרוק אותי לאמסטרדם בחודש הבא 😄
זו נראית לי אחלה דרך לקבל את האביב.
זו לא אני, זו הרובוטית שבי.
קיבלתי לא מעט תלונות לאחרונה מהקרובים אלי על כך שלאחרונה אני לא מאוד חברותית, לא מביעה רגש במה שאני עושה, או באיך שאני מדברת ומגיבה לדברים.
אני די מסכימה עם ההנחה הזאת, כיוון שלאחרונה אני מתנהלת בצורה די רובוטית ועל הכפתור האדום של הרגש, אני מעדיפה לא ללחוץ בינתיים.
הבעיה הגדולה היא שאם אני לא אקבל את האומץ לשחרר את הנעילה של הכפתור, אני אמות מבפנים.
לרעיון הרובוטיות הגעתי מהחלום של הלילה האחרון. חלמתי על סידרה שמאוד אהבתי בילדות וקראו לה "ילדת הפלא" רק שבמקום כוכבת הסידרה ששמה היה ויקי אם זכרוני אינו בוגד בי, זו הייתי אני שם כלואה בגוף מכני עם הרבה מאוד כפתורים. בחלום הייתי בדייט עם גבר חלומי, בו טיילנו ברחובות בעיר לא ידועה
כל פעם שהוא ניסה לגעת בי ולחבק אותי נמנעתי ממגע כי לא רציתי שהוא ירגיש שהגוף שלי מפלסטיק, כל פעם שניסיתי להגיד לו כמה אני נהנית בחברתו, הצלילים שיצאו ממני היו בג'יבריש. בסוף הדייט הגענו לים. הוא ניסה לשכנע אותי להפשיל את בגדי ולהיכנס איתו למים. מאוד רציתי, אבל התביישתי שיראה את כל החוטים והכפתורים שיש לי מתחת לבגדים. בסוף נכנסתי למים עם הבגדים ונחשו מה קרה ? התחשמלתי.
התעוררתי מצומררת וסהרורית והלכתי להביא מגבת כדי להתייבש..
שיגיע כבר האביב !!! אני ממש חרמנית לקצת שמש וחום באוויר.
שבוע טוב.
אתמול הייתי בחתונה של המאמן האישי שהיה לי פעם. אחת החתונות הרומנטיות שהייתי.
בגלל שהוא רוחני כזה ומיוחד בכניסה היו קלפי טארוט למוזמנים.
יצאה לי טארה יפה ,אישה ערומה פושטת ידיה ליקום וגומעת בפיה את עוצמתו.
לגמוע מעצמת היקום, זה הקלף.
אני אימצתי.
