מי אני?

והשבוע החל וישנתי קצת בלילה הזה, אמנם עדיין לא שינה רצופה ועדיין הרבה חלומות נפילה מהמיטה, לפחות ישנתי.
והתעוררות בארבע בבוקר כהרגלי בימים האחרונים וארגנתי את הבית קצת שיקבל צורה קצת יותר אנושית.
והתקלחתי והתבשמתי והתלבשתי יפה ואדמוני והתאפרתי והסתכלתי במראה ולא הייתי מרוצה. אני נראית כבויה.
אי אפשר לשקר בעיניים, לא משנה כמה איפור אני אשים.

שבוע לא פשוט לפני, הרבה מאוד עבודה, הרבה מטלות ואני צריכה הרבה מאוד כוח.
ואת עצמי אני בקושי מצליחה להטעין כרגע. הרבה מחשבות ותהיות וגעגועים.
צריכה להיות חזקה.
לא יכולה.
רוצה להיות חזקה.
לא מצליחה.
חייבת.

תחילת שבוע נטול דרייב.
ואני אופטימיסטית מטבעי, אז נקווה לטוב...