סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

לפני 15 שנים. 26 בינואר 2009 בשעה 7:55

זו הציפור שבי שחזקה, לא אני.
זו הציפור שבי שבוכה , לא אני.
זו הציפור שבי שמחייכת, לא אני.
והציפור איננה בקן עוד. מעולם לא ידעה הציפור קן אמיתי.
כל פעם שעפה הציפור למקום אחר, נזכרת היא בכאב בקן שמעולם לא היה לה.
אבל היא לא תפסיק לעוף, הציפור הזאת. ציפור קרב היא.

התעוררתי הבוקר עדיין מוקדם מאוד, אבל בתחושה קצת יותר מעודדת. חברים שימחו אותי אתמול. הטיול ברגל ברחבי העיר הוסיף לי כמה נשימות עמוקות ובריאות.
לבשתי חיוך צבוע באדום היום, אדום תמיד עושה לי מצב רוח טוב , נקווה שגם היום.

ועוד יום עבודה עמוס מאוד כולל עבודה בערב היום. ריכוז, אני צריכה ריכוז.

יום טוב.

moony - ראיתי‮סרט‮פעם‮שאומר
הלב‮מת‮מוות‮איטי
אבל‮
על‮אף‮הכאב
הוא‮עדיף‮על‮כהות‮חושים
הוא‮גורם‮לך‮לחוש‮בשיא‮הכוח

גם‮זה‮יעבור
זמן‮הוא‮דבר‮יפה
בהצלחה
לפני 15 שנים
anima - במצבים כאלה, לקבור את עצמך בעבודה זה רעיון לא רע בכלל
זה עבד בשבילי...

}{
לפני 15 שנים
אחותופל - אוף... עצוב... אולי תוכלי את להיות הבית לציפור והיא תהיה הבית בשבילך...
חיבוק לך ולה...
יום טוב
}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י