סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

לפני 15 שנים. 27 בינואר 2009 בשעה 12:09

יותר מדי כעס יש בי, זה לא בריא לעור הפנים.

אני כועסת על כולם, בעיקר על העולם ואז אני כועסת על עצמי שאני בכלל כועסת על העולם, כי זה שפל ומעורר רחמים
ואני הכי כועסת שאין לי על מי לכעוס, אין על מי להוציא עצבים ואין בכלל על מה להתעצבן. הרבה אגרסיות יש לי. המון.

יותר מדי עצבות יש בי, זה אפילו יותר לא בריא לעור הפנים שלי.
לא אוהבת להיות ככה. לא נהנית להיות ככה. נמאס לי להיות מעורערת, פשוט נמאס.

יותר מדי מחשבות, שדי ברור מה מידת התרומה שלהן לקמטים שלי במצח..

רוצה להסתכל לעצמי בעיניים ולראות את הניצוץ שוב.

אופק קסומה - את כותבת, ואני מזדהה.
התחלתי לעשות הליכות בפארק מהיאוש.
מצאתי שזו דרך לא רעה בכלל לפרוק.
ואני אם כל העצלניות.
ממליצה.
אם הייתי יכולה לחבוט ברצים העוברים והשבים על הדרך, היה אפילו עוד יותר טוב.
מקווה שתרגישי אחרת.
לפני 15 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - "אנשים מתו ותולעים אכלו אותם, אבל לא מאהבה".
}}{{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י