מי אני?

שאני חושבת יותר מדי.

לפעמים הייתי רוצה להיות פשוט קלילה יותר.

שוב קמתי לקראת חמש בבוקר, עם מוח מפוצץ בחלומות ובמחשבות.
החודשים האחרונים רצים לי בראש כמו סרט זר בפסטיבל קאן.
השבוע האחרון מרגיש כמו הזיה אחת גדולה.
ואני ? נראה לי שקצת התבלבלתי.

מרוב אפשרויות, לא בא לי כלום.
מרוב עייפות, לא ממש ישנה.
מרוב אופטימיות, גלשתי לפסימיות.
לא, זה לא פשוט להיות אני.

כשהתעוררתי הבוקר קפץ לי משפט של טנסי ויליאמס
" כולנו בודדים בתוך גופנו כמו אסירי עולם "

יום נפלא.