קורץ מבוץ

לפעמים אני מרגיש שלא ספגתי מספיק ממך. שאני מסתכל עלייך עדיין ומשתאה. שהייתי רוצה להתבונן בך הרבה זמן. לשבת בשקט בצד ולהסתכל על הכול. גם אם אני רוצה לעצום עיניים, להסתכל. לשבת וללמוד את התווים. אני מתאפק לא לחפון אותך בכפותיי. יפה שלי, רק שלא ייפלט לי איזה פרט מזהה, חס ושלום. כבר עכשיו סימנתי טיוטה לבל יתגלה פרט. כתבתי עכשיו:
שתאמרי: "מצאתי בך מנוחה".
די בזה.
מצאתי אותך, ***. הכול אפשר לאבד, אבל
תני לי לשהות לידך זמן מה.