כתר ומלכות עולם

אמש, לילה...
כולנו רעבים לתענוגות, לפחות אני הרעבה שהלבישה את הרעב על כולם.
מגיעה אחרי שבוע מאד עמוס,מרגש, ממלא אך גם מתיש.
נתינה, נתינה ונתינה...
זורמים בערב חברי בדס"מ
בבדס"מ אי אפשר להיות רק בחברות בלי איזה משחק קטן.
אז כרגיל השתוללות פה השתוללות שם, סשן קצרצר פה ואחד שם...
מוצאת את עצמי הפעם בין לבין, לא יודעת מה השייכות שלי באמת לסיטואציה.
שוב לא שולטת על האנרגיה המינית שלי- נמאס לי, ליליאן תשתלטי על עצמיך!
נושמת פנימה, גונבת מעצמי את כמעט האורגזמה, מאריכה אותה מעט ומעלה אותה כלפי מעלה.
לא יעזור, ספנקים, אצבעות, חרמנות, קולות.. זהו, נגמר.
אני במקום אחר.
מסטולה ממדיטציה, פתאום הכול נראה איטי מידי.
לא היה לי ברור אם אני בסדר או לא, מוצפת רגשית, רוצה לצוף בתוך דמעותיי.
הפרח שלי רוצה לבכות, הרגליים שלי, אפילו התאים בגופי.
מתבוננת, מבינה את ההיפר אקטיביות שסביבי וזה לא גורם לי לצאת מהדיטטביות שנקלעתי אליו.
הרגיש לי קצת לא מאוזן, שזה היה מעל ומעבר ליכולות הקיבולת הנפשיות והפיזיות שלי

אז נרדמתי התעוררתי בבהלה עם שריר תפוס בבית החזה...
מה שמעיד על איזה שהוא קושי נפשי פנימי.

אוצר המילים שלי מתחיל להישכח ואין לי כלכך רצון לשנן זאת, כנראה כתוצאה מההיפר אקטיביות שבי, ויש מצב שזה גם מיתר עשייה יומיומית (24\7 : )
לא יודעת איך עוצרים את המרתון הזה...

הלילה אני בלימיט
יהיה כיף, מרגיש לי כך.
גם, יש שם אנשים שמאד נעים לי לפגוש,
וגם זה מקום שמוציא ממני את מה שאין באפשרותי לשחרר במהלך היומיומי.
אז טוב מטוב
עוד הכרות עם עצמי
ליליאן נעים מאד ליליאן
לסיום...(שלוש נקודות)

ונדמה לי, ורק נדמה לי
שלא הכל נאמר שם בפנים.
יש מעמקים ויש מעמקים...
האם בחרתי באמת לצלול למעמקי נשמתי?
להכיר את מי שהאני מייחל לו.
לפעמים מרגיש לי שיוצא מתוכי זלזול, מרגיש לי שאני לא באמת בשביל אף אחד.
ודווקא כן מרגיש לי שכולם בשבילי.
מרגיש לי שעוד רגע אחד ואני רצה להקיא את הכול מהכול, ולא להשאיר בתוכי פיסת תחושה והזכרות מכל מה שהיה.
מרגיש לי שאת הערפדות שבי אינני מממשת.
כן אז אני סמל מין בעיני האחר.
וזה בסדר, את האהבה שלי למין רק מעטים יזהו באמת.
את האהבה הטהורה, שלפעמים נמצאת לרוב רובינו בשיפוט ואף ביקורת- ועם כל הכבוד לבדס"מ.
והנה אני, באף שום התגלמות, מוצגת לפניכם בתחפושת שלא ברורה גם לי כל כך מה.
ללא שום ניסיון נואש, באמת.
מחליטה להתבונן על כל מה שיצא ממני בשבועות האחרונים.
ללא שיפוט, ללא ביקורת, ואפילו מבלי לתת איזה שהיא עטיפת אהבה.
פשוט מתבוננת בחשאי על עצמי וכל המתרחש.
בוררת לאן האני הלא מודע שלי לוקח אותי....
כמובן תמיד זה הולך אל הלא נודע.
הפעם רוצה לחיות במודע,
לא מידי ולא בבורות.
מודע כזה נעים, שיאפשר לי להרגיש טוב ולחייך לעצמי מתוך ביטחון.

אני גם רוצה להתנצל בפני כל אדם שפגשתי בתקופתי האחרונה.
ולכם, על כך שדיברתי אליכם והתייחסתי אליכם מתוך זלזול.
לא באמת הבנתי שאתם אוהבים, נוכחים, מביעים נכונות,
חברים ..

איזה סופ"ש מרתק במיוחד.
אז הפעם נולימיט בכותרות.
אחרי שליל חמישי היה גדוש בחוויות מרתקות, וקולרתי למלכה ליידי מוד בזמן שיחה בצ'אט כאן באתר.
הגעתי אל הלימיט עם רשימת חברים שלא קשורים אל הבדס"מ והופתעתי מהם לטובה, לא הייתי צריכה להתרוצץ אחריהם כמו זנב והם בכלל נבלעו בתוך כל תפאורת הלימיט.
מסתבר שהגיעו בהרבה יותר מהרשימה שזה כבר משמח אותי.
ההופעה עם ליידי מוד הייתה די עוצרת נשימה, גם לי באיזה שהוא שלב נעצרה הנשימה מאיך שזה יצא.
זה המשיך כך אל רחבת הריקודים, גור לקח אותי וסישן אותי עם עיניים עצומות על הסד מגן דוד, לא הצלחתי להתחבר, אפילו לא כזה כאב לי.
כשאמרתי לו את זה אז הוא סובב אותי והתחיל להכות אותי עם הכף בישול ...אאוץ זה ממש כאב.
אחרי חיבוק ורגיעה התהפכו היצרים, הכאתי את הגור דרקונים באהבה אך עדיין יצא ממני זעם של רוצחת.
הוא עצר אותי ומסתבר שהוא בכה, אוי כמה הוא בכה...הידיים שלי היו רטובות מדמעותיו.
היה לי רגע שכמעט בכיתי ובחרתי לנשום לזה ולא להיכנס לזה, כי זה לא הרגיש לי הדבר שהכי נכון לעשות.
הוא רצה לבד, יחד עם הוודקה שביקש (במקום מים) אז שחררתי.

חזרתי אל ליידי מוד, הרגשתי שזה לילה שמוקדש יותר לנשים שסביב.
וואי כמה חושניות יצאה מתוכי, לא להאמין.
כבר לא יכולתי להתאפק ופשוט נשקתי אל הפרח של האהובה ליידי מוד, כזה מתוק ועסיסי : )
אני למטה מתענגת אל הפרח שלה, מסתכלת למעלה ורואה שסביבי ניצבות עוד שתי בחורות יפות שחובקות אחת השנייה.
שלושתן פשוט עטפו סביבי אנרגיה עוצמתית. לקחתי את ליידי מוד אל כסא המלוכה ופשוט המשכתי לנשק אל הפרח המתוק כמו צוף... מה שמשאיר כאן טעם של עוד..ועוד..ועוד..!

אורלי
המתנת יומולדת שהצעתי לך עודנה תקפה! (רק אלו שיהיו נוכחים ביום הולדתך ידעו על מה מדובר) את כזאת סקסית חושנית ועדינת נפש...
במה הייתי עסוקה כל- כך שלא שמתי לב לכך?

החברים שלי כבר מזמן הלכו, מקווה שנשאר להם טעם של עוד אחרי המופע האקסטרים של אדון פטיש.
המשכתי את הבוקר עם גור,
גיליתי שלא משנה עם כמה אהיה (בנות או בנים) רק אליו עודני סוגדת.
היו לי יומיים וחצי נהדרים.

וזה רק מראה שסגרתי שבוע בקסם
ופתחתי לעצמי שבוע של קסם!

הכול טוב- באמת טוב!
שבוע מצוין באהבה ליליאן

אז כפי שניתן להשים לב אני מקולרת לא פחות ולא יותר לליידי מוד.
הלילה היא מסשנת אותי בפומבי וההחלטה שמאתמול עד...לא ידוע אני שלה.
אז כל אלו שרוצים ורצו....
פנו לליידי מוד

אני שלה בגאווה רבה:)

מתרגשת לקראת הלילה בנו לימיט

שישי, יושבת עם חבר מגרמניה, כבר שכחתי שצריך להתארגן למסיבה ב NO LIMIT מרוב שהשיחה הייתה מדהימה ומעניינת.
הזמנתי ממנו שלושה שוטים ומסתבר ששוט אחד הוא מביא לי במתנה : )
וגם כנראה הוא רוצה שאגיע לגרמניה, הוא מתלהב כמו לא יודעת מה...ישב בסלון שלי עם המחשב וסיפר לכל הגיי ח'ברה שלו עליי.
אז אמרתי לו שבתנאי אחד, שהוא לוקח אותי למסיבת בדס"מ והוא יהיה מקולר אליי עם עוד עבד הומו. ככה אני אשתעשע איתם, ושייברר לי על סדנא טובה לטנטרה- לראות מה אלו מגרמניה עושים : )
הוא הסכים כאילו תכף הוא קונה לי כרטיס טיסה... הוא אמר שהוא הולך להפתיע אותי כהוגן... (מחכה בסבלנות).

N.L
לפני 009 קיבלתי חימום מבלאק דרגון וליידי מוד, שנייה לפני אורגזמה אדון 009 לוקח אותי.. אוף!
לא נורא את הסיפוק אני אחווה בסאשן שלו.
שמתי לב לכך שכל מי שעברתי איתו סאשן הצליח לעצור בדיוק כשאני חווה את האורגזמה.
בלי הרבה מילים, פשוט אורגזמה והסאשן מספיק.
ושוב זה קרה עם 009, הסד מגן דוד היה מואר מידי, חוויתי סאשן פלאש לעיניים, כבר לא ראיתי כלום.
וגופי היה קטן מידי אז לא הצלחתי "להיכנס" לתוך הדבר הזה.
כשעברנו לצלב, היה סבבה, כשנפל הכיסוי עיניים ידעתי שזה הזמן יחד עם האור החזק לחוות את האורגזמה.
אני שמחה שיש תקשורת בנינו, ללא הרבה מילים, מבט בעיניים וזה מספיק בכדי להבין מה אני רוצה.
אפילו נפרדו דרכינו בצורה הזאת.

טוב תקשיבו, עברו שעתיים מאז שכתבתי את הנ"ל.
ולמה?
כי מעבר למסך המחשב פתאום אני רואה את ארבעת חבריי מתפשטים (ונילים) ומתחילים להתמזמז ולידם יש שוט שמחכה לפעול ..
מה לא לקפוץ ראש? אז הורדתי בגדים והתחלתי להצליף בכל הטוסיקים היפים שדורשים.
אז עכשיו זה הסתיים (בעצם קצת הסתיים : )
וממש בא לי להמשיך לספר את מה שהיה
אז..
קיבלתי הרבה בטוסיק בנו לימיט, היה ממש מענג.
לילה מאד ג'וסי, ארוטי מענג חושים וכייפי.
בלאק דרגון עכשיו תפוס ופתאום היה לי חשק אליו.. באסה ממש הפרי האסור!
ליידי מוד היה לי ממש תענוג להתענג עלייך ולקבל ממך מכות ונשיקות : )
גור דרקונים- שתהייה בריא, היית בכלל?
היום בבוקר ממש היית- בתוכי : )
קיצור הח'ברה מבצבצים לי שוב מעבר למסך... אז אני הולכת לקפוץ ראש
אשמח לתגובות- כל מה שעולה, לכתוב! (קמצני מידע ושיתוף שכמותכם!)
צ'או

הלילה, זה הולך לקרות שוב, אחרי הפוגה (קצרה) בחרתי שוב לעבור סאשן עם 009 בהופעה.
לא יודעת למה עדיין, אבל הסשנים שלו מאד משפיעים עליי פסיכולוגית.
יש רמות של סאשנים שאינני יכולה להסביר אותם.
אולי גם תוספת הקהל וכל הקטע של הופעה (שזה דיי עושה לי את זה).
וגם הזמנתי כמה חברים מאד קרובים לבוא לראות, אני רוצה לשתף אותם בחוויותיי ושיבינו לעומק ועל אמת! על מה אני מדברת.

שיהיה לי בהצלחה
ואני מאד מתרגשת!

נ.ב

הזמנתי שלושה שוטים בכל מיני גדלים מותאמים אישית וזולים מאד מגרמניה,אז אני מאד שמחה ושוב.. מתרגשת!

עשיתי לעצמי אתמול בלילה לפני השינה בדק בית.

אני מסתכלת על עצמי בטנטרה, נתקלתי בשלושה אנשים חשובים שהמשוב שלהם מאד משפיע עליי.
אחד מהם הוא כמוני. צעיר, בוגר טנטרה ומאד ליברלי ועושה מה שמתאים לדרך שלו.
הסברתי לו על כל המטופלים שאני פוגשת בעיקר המבוגרים מבניהם שלצערי כאשר הם מגיעים לרגע האמת הכול הולך. כל הנשימות ופתיחת הלב, הזין התחבר להם לראש- "ולכי תדברי אל הקירות".
ואלו בעיקר השיעורים שהכי קשים לי.
ואז הוא הסביר לי (ממקום של גבר) שאין מה לעשות, הם לא מוכנים להודות שאין להם רצון לעמוד בזה כאשר הזין עומד "והנתינה" שלהם בא מתוך מקום של אי רצון להתמודד אל מול הפחדים והיצרים שלהם אז הם מעדיפים להיות האקטיביים.
ובאמת אין לי מושג איך אני עומדת מולם ומתמודדת, להסביר לאט לאט, לתת להם את המקום, ולהזכיר להם כל הזמן לנשום, לחייך אליהם באהבה ולומר להם שהכול בסדר כי זה הזמן לתת ליצרים מקום, לתת להם לצוף, ולשחררם החוצה.
וכאן אני לומדת להקשיב לגוף שלי וללמוד לומר- לא, כאשר לגוף לא נוח וזה לא מתאים.

לפעמים יש לי את הרצון לנסות לקשור אותם, ממש ככה. לקשור להם את הידיים שלא מפסיקות לטייל כל הזמן.
לפעמים אני קושרת להם את העיניים בכדי שהם באמת יהיו בתוך עצמם.
ואין לדבר עכשיו- רק לנשום! אפשר לסמן (סימן שידוע מראש) ולומר רק דברים שמפריעים או עוד גבולות שצצות ככה באמצע התהליך (לצורך העניין סשן)

ועכשיו אני רואה שאני בעצמי לא באמת מתמסרת, כאן בבדס"מ.
בדיוק כמו הגברים שאני כל היום מעדיפה לשפוט ולהניח עליהם תוויות.
אני לא באמת מסוגלת להיות תחת מישהו ושהוא ישלוט עליי. ואם הוא לא יהיה קשוב אלי?
אני רואה איך אני מעדיפה ליהנות ממשחקים של סוויצ'ים או מאיזה אורגזמה חלומית ללא שפיכה בזמן הצלפה.
ואני כל הזמן מוצאת את עצמי בזמן אמת (סשן), אומרת מה לעשות ומה לא לעשות.
יותר משפילה את הדום מאשר לתת לו להיות מושפלת בידיו.
יותר אומרת לא בעקיפין מאשר- כן, אני בהתמסרות.

אז אני נמצאת במעין הפוך על הפוך שהוא אותו הדבר- אותו הסימפטום!!

בטנטרה אני זאת שמלמדת את כולם איך להרפות ולהתמסר לתהליך.
ובבדס"מ אני התלמידה שעדיין לא מוכנה לשחרר את הפחדים ולהתמסר.

וואי איזו הצפה...

חזרתי לשגרה היומיומית.
היה לי ממש כיף בצפון!

-תחושת ההתאהבות דעכה הבנתי שמתוך כל מכלול האהבה שבי החלטתי להתמקד בנקודה אחת שהייתה די אנוכית מצידי. אז עכשיו טוב לי, וטוב שכך.

וגם יש הרבה דברים מפתיעים בחיים שלי, כמו זה שעדיין לא עיקלתי שבעוד עשרה ימים יש לי קליניקה וכל הטיפולים בצפון יעברו לכאן ממש ליד הבית ( :

וגם שאני עדיין לא מעקלת שביום שישי הקרוב 009 יסשן אותי בנו לימיט.
מאד מעניין רק עכשיו ראיתי את הפירסום.
זה הולך להפתיע, ומסתבר שגם אותי...!

בלי קשר הולכים להיות לי ימים טובים יותר מעכשיו (לא שלא טוב לי עכשיו : )

אני ממש שמחה שפגשתי כאן בקהילה אנשים מדהימים לא פחות מהאנשים המדהימים שהכרתי עד היום.
תודה לכם!
יש הרבה תמיכה, פתיחות, שמחה וגיבוש בקהילה.
לפחות הקהילה שאני מכירה האנשים שנמצאים בנו לימיט.

אז תודה, ועד לסוף השבוע...
כיף כיף ואך ורק כיף!!!

אז עכשיו שאני לרגע אחד עם עצמי. מכל השבוע המטורף הזה שעוד לא נגמר ובכלל לא הספקתי לחשוב להבין.
יום שני בנו לימיט
ריקי מגיע עם השוטים שלו ומזמין את גור דרקונים, בהתחלה הוא (גור) לא רצה ובסוף הוא הסכים לעבור סשן.
אני מתבוננת, ריקי נותן את המכה הראשונה (מכה חזקה) וסערת רגשות משתוללת בתוכי.
עדיין לא מבינה מה קרה לי ריקי כבר הספיק "להיתכרע" עליו
רואה עוד ספנק מצד ריקי וכבר לא יכולתי לשלוט בזה בכלל.. פרצתי בבכי.
הונילית שלו נכנסת לתמונה וישבה על כיסא מקדימה.
אני מתבוננת על הכל מוצפת ברגשות ודמעות. מקנא קצת בונילית שלו על כך שהיא יכלה להגיע אליו ולהכיל את הרגע הזה. ופתאום אני מבינה שבעצם היא מעבירה לו סשן מקדימה.
הצרחות שלו (גור) הרגו אותי,פשוט קרעו את נשמתי.
על כל צרחה שלו יורדת לי דמעה גדולה וכבדה.
לא ידעתי אם זה מותר? אסור? האם הוא רוצה שהיא תהייה ממולו ותכאיב לו? היה לי רצון לאסוף אותו לידיי ופשוט לאהוב אותו. נזכרתי בנשימות, בחיבוקים, באנרגיות שאנחנו מעבירים,
בשיווה ושאקטי.
לא ידעתי מה קרה לי
האם אני מקנא?
האם הבכי מגיע ממקום ש"הסבל" שלו הוא בעצם שלי?
או שמה הסגנון סשן הזה כל כך הפחיד אותי שלראות את זה הציף בי פחד?
אין לי מושג!
האמת שגם לא היה לי לרגע זמן להתבונן ולהיות עם עצמי הכל סבב סביבי..


מאמינה שברגע שנפרץ סכר הרגשות במכה הראשונה, הכל - כל מה שראיתי אחרי, עשה לי לא נעים בבטן.

רציתי לחוות וללמוד משהו על עצמי..
אז הנה לי!
ברוכה הבאה לעולם שבו יש למידה והכרות עצמית.

מיום שני ועד לעכשיו אני בעשייה.
לא מספיקה לרגע אחד לעצור את תמונת החיים, את כל הרצף הזה.
להקפיא את הכול ולהתבונן...
מיום שני אני מוצפת בחוויות- בעצם אני עכשיו אחרי עוד חוויה- מטורפת לגמרי, (תאמינו לי)
היה לי משהו שלא ייחלתי לעצמי כפנטזיה אבל זה קרה- בורכתי 😄
נראה לי שמעכשיו רק דברים כאלו יקרו לי..
וואי לא נגמר 😄

אני עודני נהנת לי בצימר המדהים והצבעוני שאני נמצאת בו עכשיו....
מעניין אילו הרפתקאות מצפות לי הלילה הזה מחר ובכלל השבוע המגניב הזה?

לא חותמת את היום מבחינתי הוא רק בשיאו... ואני? אני בשיא השיאים
לבנתיים דרישת שלום חמימה מרוחות הצפון