למה כולם מתעקשים שאין כזה דבר אהבה?
כולם אומרים לי שבחיים יש אהבה אבל בבדסמ בחים אני לא אמצא ואם אהבה אני רוצה אני צריכה למצוא לי בן זוג ונילי
וכדי לספק את היצר של הכניעה אני צריכה להיות בבדסמ ...
ומה עם אלה מאיתנו שלא רוצים לחיות חיים כפולים ?
האם זה אבוד?
צר לי
אבל אני עדיין לא מסוגלת לכאלה רמות של ציניות ומאמינה שבכל מקום אפשר למצוא את זה צריך רק לדעת לחפש..
הבעיה שלי היא שאני כמובן לא יודעת לחפש:)
זה באמת קשה למצוא משהו אמיתי ויותר מזה אהבה בעולם הזה
זה נכון (אני חשובת שיש הרבה פנויים ומחפשים למיניהם שיסכימו איתי)
אבל אני עדיין מאמינה שזה אפשרי.
נראה לי ששכחתי איך לדבר עם בחורים
איך מתחילים ואיך כל העניין הזה מתנהל
וגם המרפי המ_דיין בת_ת הזה לא ממש עוזר לי
אני מרגישה ממש אומללה שכל הבלוג שלי רק מלא בתלונות על העולם
ועל המצב שלי
ואני לא מרגישה ממש שזה מה שמאפיין אותי
אבל כנראה שזה מה שהייתי צריכה להוציא עכשיו
ובטוחה שבעתיד זה ישתנה
לא מבינה בכלל למה אני חשה צורך לכתוב התנצלות
כי הרי מה שרוצה לקרוא אותי יקרא ומי שלא לא..
ובכל זאת חשתי צורך להסביר..
זה עוד ישתנה:)
ר"נ
לפני 20 שנים. 8 ביוני 2004 בשעה 13:44