סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמיהת הגפרור

מגירה שרופה, דפים חרוכים
ומשפטים כהים מעשן
לפני 14 שנים. 8 באוגוסט 2010 בשעה 23:47

זה היה יום קשה. יום שאין בו רגע אחד של מנוחה.
בחילה עקשנית ישובה בגוף שלי ולא מניחה, טורדנית היא מנערת את הבפנוכו. ככה שאין אפילו לא רגע.
אני לא מצליחה לקום, כל היום יש משקל כבד עלי בתוכי.
מעיכות כזו שרק מבקשת עוד ועוד שינה כמו חיה ללא שובע.
חוסר שקט כזה שאי אפשר להתקיים בו.

אין לי אויר, הכל סינטטי.
החום מאדה את כל החמצן ואני נותרת משתנקת לשאיפה הגונה.

זה יום ללא חסדים.
בלי הפוגות.

הכאב מתכרסם בי, העור פצוע ומגורה, העצב חשוף.
כל הגוף דואב, מפנים עמוק והחוצה. נושם את הכאב פנימה החוצה לכל תא.

וכשאני מנסה להסביר במילים הן מיאשות אותי.
גם עכשיו המילים שלי מיאשות אותי. אבל אני מנסה בכל זאת.
הכל במקום והיום הזה נדמה שאין לו סוף. אבל תכף יגיע הלילה ויקח אותי ואולי, אולי מחר ירגיש אחרת. אולי מחר יביא איתו לפחות רגע אחד קטן של חסד.

.

באמבטיה הנרות מרצדים מעבר לאישון סגור. המים מלטפים אותי קרים קפואים חורשים את הקרקפת. זה לא עוזר הפעם אבל זה לפחות מרגיש כאילו אני עושה משהו. הרדיו מנגן לי בין הטיפות. ואי אפשר לטעות בקול.

אני לא מכירה את השיר הזה. ואני לא מופתעת, כל כך הרבה שירים. כל כך הרבה מילים.

ולמרות שלי אין, הוא מצליח גם במנגינה וגם בהלך שבו הוא שר למצוא מילים צורבות שכבר לא נותרו בי.


 

Not Dark Yet, Bob Dylan

Shadows are falling and I’ve been here all day
It’s too hot to sleep, time is running away
Feel like my soul has turned into steel
I’ve still got the scars that the sun didn’t heal
There’s not even room enough to be anywhere
It’s not dark yet, but it’s getting there

Well, my sense of humanity has gone down the drain
Behind every beautiful thing there’s been some kind of pain
She wrote me a letter and she wrote it so kind
She put down in writing what was in her mind
I just don’t see why I should even care
It’s not dark yet, but it’s getting there

Well, I’ve been to London and I’ve been to gay Paree
I’ve followed the river and I got to the sea
I’ve been down on the bottom of a world full of lies
I ain’t looking for nothing in anyone’s eyes
Sometimes my burden seems more than I can bear
It’s not dark yet, but it’s getting there

I was born here and I’ll die here against my will
I know it looks like I’m moving, but I’m standing still
Every nerve in my body is so vacant and numb
I can’t even remember what it was I came here to get away from
Don’t even hear a murmur of a prayer
It’s not dark yet, but it’s getting there
Grey / Green - פוווווווווווו
לפני 14 שנים
Match Girl - כן.. בדיוק שם..
רגע, טיפה ימינה ובמאחורה של העורף.. :)

תודה.
לפני 14 שנים
ניני - הלוואי ומילים יכלו לקחת אותך למקומות אחרים,
רכים יותר, נעימים יותר, מבטיחים יותר.
את ילדונת מדהימה.
יכולת ההתמודדות שלך עם הכאב, הכתיבה הזו...
צריכה ללמד אותנו המון על היום יום שלנו.

מחבקת אותך .


לפני 14 שנים
Match Girl - תודה רבה לך על המילים שאת מוצאת.

ועל השיר, לא הכרתי.
לפני 14 שנים
מיילדום​(שולט) - חיבוק
לפני 14 שנים
Match Girl - כן, כזה בדיוק.
לפני 14 שנים
ניני -
אין לי אפשרות לשלוח לך מסרון...

חושבת עלייך המון
מוקדש לך

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=18262

ניני
לפני 14 שנים
Match Girl - תודה רבה.. רגשת אותי.
לפני 14 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - לי אין מילים. תודה שאת כותבת.
לפני 14 שנים
Match Girl - תודה שאת מגיבה, ושאת כותבת בעצמך. אני לא מגיבה אבל אני קוראת. יופי של פרויקטים יש לכם :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י