כמיהת הגפרור

אופטימיות.

שמלה, אייליינר, ברק בעיניים, חיוך בקצה השפתיים.
אני רוצה לכתוב דבש, סוכריה על מקל בלי המקל רק גזר. כי עם גזר את יכולה הכל, ואם זה גם טוב לעיניים אז בכלל.

אז אני לא הולכת לכתוב את כל הסטטיסטיקות, פעם הייתי ועכשיו אני ככה ומחר אני ככה וחזרתי ולא חזרתי והשתנתי ובלה בלה בלה.
אמרנו אופטימיות.

יש לי רדיו קטן במקלחת. מה זה אם לא אופטימיות..


-

אני עוצמת עיניים ונוגעת בגוף שלי, אני עוצמת עיניים ואוחזת בליטוף את שד שמאל, רכות בילתי יאומנת. זה שלי, זה כל הזמן שם, אבל זה תמיד מפתיע אותי מחדש כמה זה רך, כמה נעים. זה מזכיר לי רגעים של שלווה עמוקה שבהם הייתי מטפסת על ברכי אמי ומניחה ראש על החזה שלה, רך ומקבל אותי כמו ידיה. זה רק אחר כך לומדים שזו לא כרית לעת מצוא. יש ילדים שיש להם את הסמיכי המרגיעה שלהם, לי היה את החזה של אמא לחכך בו את הראש עד לתנוחה הנכונה ולנשום.
עכשיו גם לי יש,
and though I can't exactly bend that way
התחושה הנימוחה שלו מתירה לי ופורמת בהרפיה את כל המתיחות. מתרפקת.

אבל אני מקדימה את עצמי כי לפני שעצמתי עיניים ונגעתי בעצמי, התקלחתי.

אני לא יודעת את שמות השירים אבל הרדיו צעצוע שקיבלתי במתנה ניגן שלושה שירים. אחד אחרי השני בלי הפרעות ובדיוק במקצבים שיודעים להזיז את האגן, להרים את הידיים ולמתוח חיוך רחב על הפנים. אם לא יצא לכם אי פעם לרקוד תוך כדי התקלחות אתם לא יודעים מה אתם מפספסים.
החלקלקות של הגוף והידיים שנעות עם הסבון לכל פינה חומדות לצון וחומדות בכלל. זה לא טכני וזה לא ענייני זה מפרגן ואוהב וסקרן ומלא בחדווה.
הן מפרגנות הידיים המרקדות, מחליקות על כרס וירכיים מלאות בפירואטים שובבים. והמים זורמים ומלטפים כמו המון רוחש ומשולהב שזורק אותך בקצב של הבסים העמוקים. שנע כמו אחד ונותן לך ללכת לאיבוד מעצמך. מההתבוננות שבך. זו רק התנועה שחשובה עכשיו התנועה והמגעים. השקות בין גוף לגוף טיפות. וכשהשיר השני נגמר נשאר רק עוד לרכך ולסרק ואני יודעת ש"ישראל מתייבשת" אבל הדג נחש מזיזים אותי מחדש ואני מבטיחה לעצמי ששיר אחרון ודיי. רק עוד כמה דקות של חופש מהכל. כי ברגע הזה יש את הגוף שלי חיוני ושמח בעצמו ויש אותי אוהבת.

כשאני עומדת מטפטפת על רצפת האמבטיה מול המראה, אני מחייכת אל הבבואה ואוחזת חזק בשדיים שלי מעלה ומשחררת ביחד עם פרץ צחוק.
אני חושבת על מסיבות מקלחת ענקיות בארץ שיש בה מים. מסיבות טבע ליד אגם אמבטיות אמבטיות עם וילון מוסט או לא ומוסיקה מעבר לרעש הטוש.

סטארט-אפ.

וזה, זה כבר עתיד.