כמיהת הגפרור

אני צריכה אחרת. אז נעשה את זה אחרת. עוד לא ברור מה ואיך אבל זה יגיע.

אני צריכה לסיים את הספר שאני כותבת, זה שאני בהפסקה ממנו שכבר שכחתי שבכלל הייתי בו. 

אני צריכה לצייר. אני מרגישה את העיניים שלי מושכות מכחולים בכל פינה, דרך כל חלון. 

אני לא רק צריכה אני גם רוצה. 

בזמן האחרון החלומות שלי כל כך חיים.

זה נהיה יותר ויותר קשה לצאת מהם.

ואני צריכה להחליט האם לקפוץ על זה, לא עניינכם מה זה הזה הזה שאני צריכה או לא צריכה לקפוץ עליו.

נקרא לזה הזדמנות כלשהי. 

דילמה. שכזו. 

אה.. כן, מה קורה איתכם? מה שלומכם וכאלה? 

מזמן לא נדברנו. מה עם הזה שלכם? 

*עישונים במרפסת, רגליים על השולחן :)