סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמיהת הגפרור

מגירה שרופה, דפים חרוכים
ומשפטים כהים מעשן
לפני 11 שנים. 4 במרץ 2013 בשעה 23:01

כשאנחנו מצליחים איכשהו למצוא זמן שהוא רק שלנו.

כשזה רק אתה ואני. אז פתאום הכל לימין העולם.ואפשר לשעוט במסלול השמאלי

במהירות מטרפת.

 

אפשר להיות אני ואתה.

ולצחוק ולחייך ולחייך סודות שמתגלים מחדש בתפארתם הקטנה

הפשוטה.

 

ואהבה גם היא מתגלה. בצניעות.

עקשנית ושאינה מרפה. רק מתכופפת.

מתעקלת.מתלפפת.

 

כשפתאום זה רק שנינו.

 

כלום לא הולך לאיבוד

וזה כמעט כמו פלא

 

 

 

 

RIS - כמעט כמו חוק שימור המסה או החוק השני של התרמודינמיקה. ואשר לאהבה, למדתי כי כאשר היא מתכופפת ומתלפפת בסופו של יום היא אופפת ובמילה אחת: עוגנת. משתרעת. כמו שמיכה שפורשים על האדמה כשהולכים לישון בחוץ (תמיד הייתי חלש בחשבון....).
לפני 11 שנים
Match Girl - אבל חזק בהבנת הרווחים שבין
לפני 11 שנים
Shish​(שולטת) - אהובה לי כל כך, במילותיך ובשתיקתך.
לפני 11 שנים
Match Girl - ובין לבין.

לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י