לפני 8 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 22:14
לא נעלם מעיניי ההומור הרב שבסיטואציה.
הכאב לא עובר, ולא נותן לי לישון עד שאני לא סחוטה לגמרי.
כל התכווצות של הכוס מכאיבה לי יותר. כל ריגוש מיני כואב.
בהתחלה לא היה בכלל ריגוש, והיה לי מוזר להיות חולה כך.
עכשיו המיניות וההתרגשות חוזרים בפעימות, והם מכאיבים לי כל כך.
לא נעלם מעיניי ההומור שהתנוחה היחידה שבה יש הקלה נקודתית מהכאב היא על ארבע.
במיוחד בעמידת מוצא, ואני תוהה אם זו רק הקלה פיזית או שיש גם משהו שלהכנס לתנוחה הזו שמרגיע בפני עצמו.
אני מניחה שזה שילוב קטן.
חבל שאני לא יודעת לישון ככה.
במקום זה אני מרגישה בעיקר כמו נקניקיה, מתגלגלת.