Immerse your soul in love
השורה הזו תפסה אותי היום, כמה היא מדויקת ונוגעת בנשמה.
כמה אומץ צריך בשביל לקיים שורה אחת קטנה וכמה קשה לנו לפעמים לאהוב, ואת עצמנו.
ואיך שזה דורש להתפשט מכל השכבות, מכל מה שאופף אותנו מכל מה שבנינו סביבנו.
לתת לעצמנו להיות, זו אני, זה אני. להושיט יד פשוטה שרוצה
למרות כל הערפל שאנחנו מתחבאים דרכו, נראים ולא נגלים
כל כך הרבה אויר חם, גם במילים שלי עכשיו
אויר חם ולא יותר, את הדברים אפשר להגיד פשוט
הכי פשוט וישיר
בלי מטפורות בלי לצייר ציור בלי לכסות בצבעי מים את המהות
ולטשטש גבולות.
בלי כל הבזקי האור והתעתועים שעובדים בעיקר על עצמנו בקריצת עין עצלה.
אני רוצה לעמוד מולו ערומה, להוריד הכל. לתת לו לראות אותי כמו שאני ולספר לו הכל, לא מהר
לאט.
עם סבלנות, כי יש זמן
ואני לא ממהרת
אבל נשבר לי מערפיליות שמסתירות, רומנטיקה בשקל של מכונת עשן.
אני רוצה שתעמוד מולי ערום ותראה לי אותך, תספר לי הכל
בכנות בלי להתחמק בלי לנסות להציג זווית מחמיאה.
אני רוצה לראות את האפלה שלך מביטה בי חזרה
את שלי קוראת לך להביט בה.
כנות פשוטה ולנסות לקיים שורה אחת פשוטה
באהבה
אומץ
אמון
שתי מפלצות שמביטות בתהום ומחייכות ברעב ורצון כנה
ככה
בדיוק ככה
עם הריר שנוזל והיד שעוטפת את הזין
כי אין יותר מגרה ומפחיד מזה.