ללמוד לראות אחרת

ואט מתרגלת להתעורר לקולות אחרים בבוקר. אילו הם קולות שבקלות ניתן לא רק להתרגל אלא גם להתמכר להם.

---------------------

אני יוצאת מבין השמיכות החמות לאיטי, החום שלהן עוטף מפנק, בלילה לא פעם סידר סביבי את השמיכות, דואג לי, שלא יהיה לי קר חלילה.
להכין לו את הקפה בדיוק לפי טעמו, להתכרבל בין רגליו, לרגליו, הדבר הראשון שטועמת בבוקר.

יום שישי - קניות לשבת, ארגונים, על הכיריים סיר אורז פרסי על מצע תפוחי אדמה, קציצות ברוטב עגבניות ופטריות, סלט חי, ועל השולחן הנרות דולקים, ויין אדום שנפתח ונושם...
ועל אף, ולמרות היום הארוך, אני יוצאת רעננה מהמקלחת, ואנו יושבים יחדיו לסעוד, הנרות המרצדים מעניקים הרגשת חמימות, בקבוק היין נמזג ומתרוקן, ואני שותה ממנו לרוויה, ואני שלווה, מחוייכת, אני נמצאת כמעט בדיוק במקום שלי.
למה כמעט? כי בדיוק במקומי אהיה רק למחרת....
עוד בטרם פונה השולחן ונשטפו הכלים, הורשתי לפרוש למיטה. אך המטבח חזר לקדמותו בטרם עצמתי עייניי. כמעט מייד עם הניחי את ראשי על הכר, נרדמתי, וחיוך מרחף על שפתיי.

תודה אדוני על יום שישי