באופן קבוע וחד פעמי

שבת בבוקר, 08/03/08

שבת בבוקר, אחרי שישי מאוד משפחתי ורגוע לשם שינוי, החליט האינטליגנט שהפעם הוא לוקח את המושכות בידיים ולא מוותר.
כבר הרבה פעמים הבטחנו לעצמנו שנצא לרכיבה, אנחנו גרים באזור מדהים עם נופים מטורפים, חוות סוסים כל קילומטר וחוץ מזה אפילו מזג האוויר היה מושלם למטרה הנעלה וכך היה.

בשעה 12:00 בצהריים שעון ישראל, יצאנו האינטליגנט ואני (ועוד זוג חברים שהצטרפו ברגע האחרון) לרכיבה ביער, 7 שנים שלא עליתי על סוס ודי חששתי בהתחלה שאולי שכחתי, שאני לא אדע מה לעשות ועוד כל מיני מחשבות שגרמו לי לדחות את הרכיבה מספר רב מדי של פעמים.

בדרך כלל אני בחורה רצינית, כשאני מחליטה שאני עושה משהו אני נשאבת אליו עם הנשמה והעצמות, אולי זה קשור לעובדה שאני באה מרקע של משחק מה שמוביל אותי להיכנס לתפקיד עד סופו, אולי העובדה שאני תמיד אוהבת להרגיש הכול עד הסוף ולא לעמוד על יד הוביל אותי להמון דברים וביניהם גם למשחק, מה שכן הפעם לא ויתרתי לעצמי אפילו על התלבושת המתאימה לרוכבת.

אז עליתי על מכנסי רכיבה חומים, גופיה וחולצת כפתורים לבנה עם צווארון שנקשרה מתחת לחזה, כובע ומגפי בוקרים בלי עקבים גבוהים לשם שינוי (נכנסתי לתפקיד).
התחושה כבר הייתה מדהימה והעלתה את הביטחון בעניין הרכיבה, נשאר רק לעלות על הסוס.

היה מדהים, הסוס שלי ("מאגנום") היה מדהים ביופיו, כל כך אנושי ואצילי שמהרגע שהתיישבתי על האוכף הרגשתי כמו נסיכה מאגדות.
מזמן לא הרגשתי משהו דומה, סוג של התרוממות רוח.
הגובה, השליטה, הכל חזר כמו בלרכוב על אופניים, מסתבר שיש דברים שלא שוכחים, היער המדהים הפריחה המטורפת של תחילת האביב, הריחות, הצבעים של הפריחה, אדום כחול צהוב ירוק סגול לבן,
השמים הכחולים, המרחבים האין סופיים וקולות הדהירה, הרוח הקרירה שמלטפת את הפנים והשיער שמתנופף ברוח, התחושה הסקסית כל כך של תנועות הגוף ברכיבה ותחושת הגובה והשליטה המטורפת , האינטליגנט שרוכב לצדי ולפני לסירוגין, כמו האביר שנשלח לשמור עלי שלא אלך לאיבוד בדרך... והחופש.. החופש המטורף.

בדרך הגענו למערות נסתרות בין הסלעים ומצאנו ים של תבלינים, אפילו אספרגוס (אף פעם לא ידעתי שאפשר פשוט לקטוף ולאכול אותו חי , הטעם מדהים) חזרנו אחרי 3 שעות מגן העדן לגן הילדים שהשארנו בבית (שלנו ושל החברים) ופינקנו גם אותם בחצי שעה של רכיבה קצרה בחווה.

יומיים שכל הגוף כאב, החוליות בגב ופנים הירכיים הזכירו לי טוב טוב כמה נהניתי וכמה אני כבר מייחלת לרכיבה הבאה, שלשום בלילה העלה האינטליגנט את האפשרות שפשוט נקנה לנו סוס, ככה נוכל להשאיר אותו בפנסיון הקרוב לביתנו, ליהנות מהטיפול בו וכמובן שכך נוכל לצאת לרכיבה מתי שרק נרצה. מפתה משהו..

"כמה עולה היום סוס ?" שאלתי את בעל החווה בשבת, כנראה שכבר אז הרגשתי את מחשבותיו של האינטליגנט עוברות במוחי, היה לנו לפני 8 שנים סוס מדהים שעלה בזמנו בערך 7,000 ונאלצנו להיפרד ממנו כשעברנו לעיר.

"שאלה מצחיקה" הוא ענה "זה כמו שתשאלי כמה עולה מכונית, את יכולה להשיג סוס ב 1000 ש"ח ויש גם כאלו שעולים כמה מיליוני דולרים, הסוס הזה למשל -הוא הצביע על זה שליטפתי- עלה לי 4000 ₪ והיום אחרי שאילפתי אותו הוא שווה בערך 13,000 ושוב, השאלה היא מה את מחפשת בסוס שלך."


מה אני מחפשת בסוס שלי? אני תוהה ביני לבין עצמי בימים האחרונים,
לא יודעת...שיהיה אצילי, גבוה, אנושי, חכם, שידע להכיל אותי כשאני יושבת לו על הגב, שיגרום לי להרגיש כמו נסיכה, שיהיה נעים למגע,
שאוכל להגיד בהערצה לכל מי ששואל ש " כן, זה הסוס שלי " שיהיה נכון תמיד לדהור איתי לעבר השקיעה, הזריחה הנופים והעתיד המבטיח..

היייייי... אני מתמתחת במיטה מתענגת מהתובנה העמוקה...נדמה לי שיש לי כבר אחד כזה...הוא אפילו אינטליגנט...ומאולף.