לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 18 שנים. יום ראשון, 30 במרץ 2008 בשעה 14:35

הבטחתי המשך עוד היום נכון?! שלא תגידו שאני לא מקיימת, אז הנה:



עכשיו הוא כבר ממש לא יודע איך לאכול אותי, קולטת שהוא לא מסוגל להסתכל לי בעיניים בלי להתבלבל,
שוב הוא מגמגם משהו על זה שאני בעצם צודקת ושאין שום חוק שאוסר את זה אבל זה בכל זאת זה די מסוכן ועדיף שלא אחזור על זה יותר ועוד כל מיני דברים חסרי קשר שלא ממש הבנתי כי המשכתי לבהות עמוק לתוך עיניו בלי להזיז את המבט, מתענגת על היכולת שלי להטריף אותו ככה.

נראה כאילו הוא מחפש כל מיני סיבות לדבר איתי כדי למשוך את הזמן, זה כל כך שקוף, כי השוטרנודניק שבחוץ נראה כבר כמו מישהו שמאבד סבלנות.

המילים שלו לא כל כך ברורות והוא בעיקר מנסה להסביר לי כמה מסוכן אפילו ללחוץ על send תוך כדי נסיעה ואני מסכימה (באמת) אבל עכשיו, המילים שלו לא ממש מובנות גם לו, כי הפסקתי להקשיב והמבט השקט שלי מצליח לחדור אליו שוב ולבלבל, המבוכה שנכנסה לדיבור שלו מהרגע שכישפתי אותו בהחלט מוסיפה לו חן בעייני, הוא כורע על המדרכה (מהצד הימני שלי כשהדלת פתוחה) בחצי ישיבה כדי להיות בגובה שלי כי נשארתי לשבת, כאילו הבין מהר מאוד שהוא לא יוכל להיות מעלי.

אחחח..כמה מתחשק לי פתאום לצאת מהרכב באלגנטיות ככה באמצע הדרך, להעמד מעליו ולתפוס לו את הראש עם הרגליים, להרים לו את הפנים למעלה מהסנטר עם המפתח ולירוק לו לתוך הפה..לתפוס אותו מהשערות ולהפוך אותו כשהוא על הברכיים עם הפנים קדימה למכסה המנוע, לקשור לו את הידיים מאחורי הגב עם האזיקים שאתלוש ממנו וללחוש לו את כל הזכויות שלו מעתה ואילך.

אם רק לא היה איתו עוד שוטרנודניק שמחכה לו בחוץ כמו שומר ראש.
הוא ממלמל עוד כמה דברים, חוזר על זה שזה אכן לא נחשב לעבירה אבל הוא רק צריך לרשום את הפרטים.

ואז בהיסוס מה, גם מבקש את מספר הטלפון שלי כאילו זה חלק מהנוהל ואני שהפסקתי להיות מרוכזת מוסרת לו אותו בלי היסוס, הוא רושם אותו יחד עם הפרטים האחרים שלקח ושולח אותי לדרכי. לא לפני שהוא מחייך בביישנות ומבקש שאשמור על עצמי ואזהר בכבישים.


אני ממשיכה מחויכת..זה היה מעניין,
זו לא הפעם הראשונה שהכביש הפגיש אותי עם לובשי המדים,
בדיקות שגרתיות של המשטרה הן אכן דבר שבשגרה,
מבקשים מהנהג/ת רשיון נהיגה בודקים רשיון רכב וביטוח רואים שיש חגורה, רושמים את הפרטים והלאה לרכב הבא,
פתאום יורד האסימון..

מעולם אף שוטר שלקח ממני פרטים לא ביקש את מספר הטלפון,
ולמה הוא צריך אותו אם הוא לא רשם דו"ח והחליט שאין עבירה,
יכול להיות שמדובר בנהלים חדשים או ש..

מאוחר יותר הצטערתי שלא השתעשעתי בו קצת יותר, הייתי צריכה להגיד לו כשלקח את המספר
"אוקיי עכשיו הבנתי..באמת שיטה מקורית להשיג מספר.." אבל רק חייכתי והמשכתי הביתה.

התקשרתי לאינטליגנט להודיע שהכול בסדר ואני בדרך חזרה,
משתלבת בימין שמה מוסיקה וממשיכה בנסיעה רגועה, מרוצה מעצמי.
מכוניות עוקפות אותי משמאל ואפילו אחת מימין בנסיעה מטורפת, אותם המשטרה לא תעצור..ככה זה.
ואני...רק רציתי להגיע הביתה. בשלום.

לא מחפשת שוטרים
לא מחפשת מורים
לא מחנכים
לא אדונים
לא עבדים
לא מתחילים
לא ממשיכים

פשוט לא מחפשת.
בכל זאת מוצאת לפעמים.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י