הוא עדיין בדממה..
לא נתתי לו סימן שיאפשר לו לנבוח או להתחנחן..והוא... מבין בפיכחותו שלא כדאי לו לשחק איתי ללא אישור מפורש.. כדי שלא אשלח אותו מדרכי בטעות לפני שזכה לטעום מבהונות רגליי... ואני.. מתחילה יום חדש שמרגיש מסקרן ונעים במיוחד.
יום שישי חזר..ואיתו התשוקה..שישי של קיץ..של קלילות..של ים ושמש ושמיים כחולים מקושטים בענני צמר גפן רכים ולבנים..שישי של חופש..בחירה..חשקים תשוקות ויצרים.
בא לי משהו...לא יודעת מה..אולי איזה קפה חדש עם ארומה חזקה ומעניינת..איטלקי כזה..חד ומדוייק..שחודר לגוף וממלא אותו כמו סם משכר..אולי ארוחה טובה..כזו מאלו שהאינטיליגנט יודע להפיק..כן כן.. להפיק..עם כל הריחות והטעמים החד פעמיים כל כך שאף פעם לא ניתן לשחזר שוב..אפילו הוא לא יכול..כי הכל מהראש ומהמדף ומהגינה וממה שבא ליד..יצירתי ומקורי כל כך..כמוהו..אבל לא מתחשק לי כל הבלאגאן שישאיר אחריו במטבח אחר כך כשאהיה מעונגת מדי ומפונקת מדי בשביל לנקות..
אז אולי כזו במסעדה טובה עם ספות רכות ומזמינות... ומוסיקת רקע צרפתית או פורטוגזית.. עם קירות מזמינים בצבעים חמים של כתום ואדום... עם מלצריות יפות לבושות בקפידה מחוייטת ובשיער אסוף או פזור...או אולי דווקא בלי בגדים שיסתירו את גופן.. או שכן אבל במחוכים צרפתיים שמבליטים חזה קטן ושובב או כבד ורך.. וריח בושם יוקרתי שממלא את האוויר כמו בבית זונות אריסטוקרטי במיוחד..כמו ההוא שראיתי פעם באיזה סרט..
בא לי לרקוד ולקפוץ ולהשתולל ולצחוק ולשיר וליפול לזרועותיך..ושניפול שנינו יחד על שטיח רך ומפנק או על מיטה ענקית מוקפת כריות רכות מכותנה צבעונית..ואנשים יפים מסביבי שדואגים לפנק לענג ולעסות את גופי המתמסר..ואת שלך..
והחיוך שיימרח לנו על הפנים..של אהבה חופשית..של אהבה עצמית..של אהבה גדולה..של שלווה..של חיות..של עונג צרוף..
עונג שבת
לפני 18 שנים. יום שישי, 2 במאי 2008 בשעה 8:23

