באופן קבוע וחד פעמי

ימים באפור
לא לבן
לא שחור
הבטן מתכווצת
לא מחום לא מקור

הכאב חוצץ
בין העולם לביני
בלתי אפשרי
וכל כך גאוני

איך ברגע אחד
הכל משתנה
השעון על הקיר
מתקתק כמו מונה
וחוזרת אחורה
במסלול המוכר
לגלות שהזמן לא שינה בו דבר

ברגל יחפה בצעד לא בטוח
עוצמת עיניים מתמסרת לרוח
גלגלי הזמן מסתובבים בלי מעצור
טסים קדימה לפעמים גם לאחור

ובסופו של היום נספרים רגעים
שהפכו את היום מנסבל לנעים.