באופן קבוע וחד פעמי

לא משנה כמה היא אמיתית, נכונה, חזקה, פורצת גבולות, נאיבית, שקטה, חדה, פוגעת, ברורה, מדוייקת, רגעית וחשובה..

אפילו שאני מעדיפה שיחשפו בפני את כל הקלפים..

אפילו שאני אוהבת לשחק משחקים..

אוהבת לשחק נקי..

בלי זיופים..

ואפילו..

אפילו שמעדיפה אותה עירומה לחלוטין, נטולת ליטושים ואיפור כבד..
נטולת זוהר, חושפת סוד אפל ומפתיע..
אפילו אז..

האמת יכולה להיות כואבת וחותכת כסכין בלתי משוייף.

לא זה המפלח ברגע קצר מדי את האור האוויר והנשמה..
לא זה הגורם לדם לזרום ולקלוח כנהר..

סכין לא משוייף.. בלתי מורגש.. שמנסה ומנסה..
הגוף שמסרב להפצע.. הדם שמסרב להשתפך..
ממלא בפנים, בחלל שנוצר.. שטפי דם פנימיים קטנים וגדולים.. שמתפזרים בגוף החם או הקר..
החי והמוכר.. כל כך מוכר.. וכל כך זר.