אני נוסעת.. אני דווקא כן רוצה שתלוו אותי הלאה..
ובכל זאת נראה לי שאין טעם..
כל עוד אשאר אנונימית שכזו הבלוג שלי לא באמת ידבר לאיש..
וכשלא אהיה.. מי באמת ירגיש..
כבר נטשתי פעם וחזרתי שוב..
אבל הפעם, מן הרגשה כזו.. לא חשוב..
ולמען האמת זה רק בגלל שניסיתי להבין בזמן האחרון מה נותנת לי כל השפיכה הזו כאן..
שפיכה נשית עצורה ומאופקת.. אף פעם לא נסחפת.. אף פעם לא נחשפת.
עד עכשיו אין לי תשובה ברורה..
לא מחפשת קשר.. קשורה היטב
לא מחפשת הקשבה.. מעדיפה להקשיב
לא עבד או אדון..
לא שפחה או מלכה או ארמון..
ככל שאני חושבת על זה.. מגלה שאני נמצאת כאן סתם בלי סיבה
ובשביל זה מספיק לי פשוט להיות בסביבה.
בשביל זה אני לא זקוקה לבלוג.. יוצאת לחופש.
מי בא לחגוג?! (;
** ט.ל.ח. הכותבת הייתה אחרי כוס וחצי יין + 20 שעות ללא שינה.. נא להתייחס אל הכתוב מעלה בהתאם..
לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 0:59
