קמתי היום בבוקר עם הציפורניים ברגליים צבועות בורוד. כריסטינה לקחה לי את הנעליים כשהיא הלכה כדי שאני אהיה חייב ללכת עם כפכפים. וזה אחרי שביזבזתי אלף דולר שאין לי על תכשיטים בשבילה. אוי אלוהים, מה קרה אתמול…??
זה בכלל התחיל באחת השיחות הרגילות שלה. עם ה”איך אני אמצא עוד מישהו כמוך” הרגיל, וה”אילפת אותי כל כך טוב”. הפעם לשם שינוי הייתי במצברוח לדבר על זה, אז שאלתי אותה איך לדעתה אילפתי אותה טוב. באופן טיפוסי היא ענתה תשובה שקשורה לרגשות שלה, ושאלה אותי בחזרה מה אני חושב. “אני חושב שאת במצב שבו כל מה שאני ארצה, מתי שאני ארצה, את תעשי בשמחה. אם אני רוצה מציצה, אם אני רוצה לזיין אותך בתחת, אם אני רוצה לשוחח על פוליטיקה, אם אני רוצה להתעלל בך, אם אני רוצה להישלט, אם אני רוצה לגמור תוך דקה, או שתעשי לי מסז 5 שעות… את תעשי ותשמחי, והמצברוח שלך בכלל לא משנה”. היא הסכימה איתי. הינהנה בהתלהבות למעשה. “אבל יש כן מקום אחד די בסיסי שבו אני חושב שאנחנו חלוקים”, המשכתי, “אני כן אוהב שאת חושבת בעצמך רוב הזמן, ואני חושד שאת היית רוצה מישהו שיעדיף שלא”. היא הסכימה גם עם זה.
ציינתי בפניה גם שהיא כנראה הייתה מעדיפה מישהו שהייתה מתיחס אליה כמו שפחה יותר. היא הסכימה אבל אמרה שהיא אוהבת גם שאני נחמד. אמרתי לה שכן, אבל פחות מהזמן, היא צריכה ממש להרגיש את החוסר הזה בשביל להעריך שנחמדים אליה, אחרת היא הורסת את זה וזה לא טוב בשבילה. אני הסכימה שוב ואמרה “אני מניחה שאני צריכה משהו כמו 85% שיתיחס אלי כמו שפחה ו-15% שיהיה נחמד”.
כבר היינו בחדר שינה, עם הנרגילה ואלכוהול זורם. היא הלכה לשים גחלים ולהביא מראה כדי לשים מאחוריה (רציתי לראות את התחת שלה בזמן שהיא יורדת). זה היה נחמד. השענתי את האייפד על הראש שלה ושיחקתי “קלאש רויאל” בזמן שהיא ירדה לי. “תישארי שם עד שהגחלים יהיו מוכנים”. זה לקח בערך 10 דקות.
אחרי הגחלים שלחתי אותה להביא פלאג ולשים אותו מול המראה כשאני מסתכל. זה ממש הביך אותה, אבל לא שעיתי למחאותיה. היא הייתה צריכה לקפוץ הביתה ולחזור אחר כך, אז תיכננתי להשאיר אותה עם הפלאג בפנים לכמה שעות האלה אבל הייתה סופה והמון מים בכבישים אז היא לא הלכה להרבה זמן.
“מה שלום פוטי גירל?” היא שאלה. זאת שאלה קצת מצחיקה. כי זה כינוי מצחיק. היא מדברת על סאבית שפגשתי בGETDARE ושאוהבת ממש (ממש) שמכריחים אותה להחזיק את הפיפי המון זמן. אנחנו משחקים מדי פעם ומדברים די הרבה לאחרונה. היא גם מתחלפת איתי לפעמים אבל ממש מרוכזת בלרצות אותי בכל דרך אפשרית. “היא כרגע בריתוק של שבוע” אמרתי לה. “מה? היא לא בת 23??” כריסטינה לא הבינה, אבל זה באמת הדגיש עד כמה זה משפיל. “כן, אני ריתקתי אותה” הסברתי.
מסתבר שכרסיטינה גם אוהבת להחזיק פיפי. אבל היא רוצה שנעשה את זה כשאני אחזור לארץ, לא עכשיו. סיפרתי לה עוד על פוטי גירל. על כמה שהיא ביישנית ושלקח לה המון זמן לשלוח תמונות וכו’ אבל שעכשיו אני כבר עוקב אחרי המיקום שלה דרך האייפון. על זה שהיא קצת איבדה עשתונות כשהיא שמעה קצת על החיים שלי ועל הנשים בחיי וכשהיא ראתה תמונה של ניקי עם הציטוט “אחריך גברים רגילים זה כבר לא מספיק” (הקיאה ובכתה לחברה שלה “אני לא אוכל להתחרות בה בחיים!”). אבל - תירגמתי לה את הפוסט "חלאה אני שונאת אותך" וזה גרם לה להרגיש יותר טוב, לדעת שהיא לא היחידה שעוברת את זה. חשבתי לנסות להשפיל את פוטי גירל קצת וכריסטינה זרמה, אז הסתמסתי איתה בזמן שהיא מצצה לי ועשינו כלמיני דברים. בהתחלה פוטי גירל הייתה בסדר עם זה אבל אחר כך אמרה שזה לא כל כך מרגיש לה טוב כרגע וזה קצת בהפתעה. לא נורא. שאלתי את כריסטינה אם היא רוצה לדבר איתה, וזה מצא חן בעיניה. שאלתי את פוטי גירל אם היא רוצה לדבר עם כריסטינה והיא שמחה מאד על ההזדמנות לשאול אותה שאלות ולקבל תמיכה. יותר מאוחר היא כתבה את זה בבלוג היומי שאני מכריח אותה לכתוב:
“Sir told me that Jenny and I actually have a lot in common, and she’s interested in my pee holding- interested to possibly try it herself. Color me fascinated. Anyway, Sir had said that he’d be okay if Jenny and I texted each other from time to time, to talk. I’m not going to lie- I’m actually pretty excited to get the chance to do so. It’ll be nice to have another girl to talk to about Sir, and relate to. I’m wondering if she’s looking forward to it as much as I am.”
אז קישרתי ביניהן, והן דיברו. קראתי את השיחה אחר כך בטלפון של כריסטינה. כמה הערצה, איזה כיף לי. (“הוא גאון, בטוח את כבר יודעת את זה. פשוט תקשיבי לו והחיים שלך לא יהיו יותר אותו הדבר”). כריסטינה גם ניסתה לעניין אותה בלשלוט בי ביחד, אבל אני לא חושב שפוטי גירל הרגישה הכי בנוח עם זה עדיין.
מתי זה התחיל להשתנות אני לא בטוח. ביקשתי מכריסטינה קצת יותר FORCED INTOX הלילה והיא שמחה לשתף פעולה והשקתה אותי למוות. ואז צבעה לי את הציפורניים ברגליים בורוד. “אסור לך להוריד את זה עד שאני אגיד לך שמותר”. שיעשע אותה שאני אהיה חייב ללכת בכפכפים אז היא אמרה שהיא תקח לי את הנעליים. חשבתי שהיא תשכח או שהיא לא רצינית, אבל היא לא שכחה, והיא הייתה רצינית.
מה שכן, היא צחקה שאם היא הייתה רואה אותי ככה בסופר אני כנראה יכול לגרום לזה לעבוד. זה לא יגרום לי להיראות גיי או משהו. היא כנראה צודקת.
אין לי מושג איך או מתי התחילו הקניות, אבל זה התחיל בטבעת ב$40. ואז עוד אחת. ולא יודע למה זה ריגש פתאום… כמה שאני לי כסף כרגע ואני מחשב אם לקנות את הסוג היקר או הזול בסופר, פתאום להוציא ככה כסף בכוח ולהעמיס עוד על כרטיסי האשראי היה RUSH, ומשפיל נורא. משום מה, זה מצא חן בעיניה מאד גם כן. “עכשיו שרשרת יהלום” היא אמרה. $300. לשניה גם היא נבהלה. אבל אז גרמה לי לקנות את זה. ועוד כמה טבעות. המספרים עולים. הגענו ל$800. “תפתח את הפה” אמרה, וירקה. עשתה את זה הרבה לאורך הלילה. לא חשוב כמה קניתי לה או מה עשיתי, זה לא גרם לה להיות נחמדה יותר. “תפתח שוב, בוי”, וירקה. היא מזכירה לי שאני לא גומר הלילה. התחננתי. “הממ. אוקיי, אז בוא נגיע ל$1000”. קניתי לה עוד איזה משהו שהיא רצתה שעלה $200 והגענו לאלף.
“יש לך חצי שעה לגמור” היא הודיעה. לא מיהרתי, אבל כבר היה קשה להיות קשה מכל האלכוהול. היא התחילה לאיים עלי, כי זה תמיד עובד. “אם אתה לא גומר בקרוב אני מוציאה אותך לאוטו שתגמור שם.” מאוחר יותר היא איימה עלי עם התא מטען. היא ירדה לי קצת וירדה עלי שאני לא קשה מספיק. בסופו של דבר כשהתחלתי להתקרב היא שמה את הפה שלה והתפוצצתי.
“תפתח את הפה, בוי” וירקה.
התרסקתי מיד אחרי זה. קמתי ב2 בצהריים אחרי שחלמתי על המבורגר. בגלל שאין לי החלטתי לנסוע ישר לבורגר קינג. אז גיליתי שאין לי נעליים. ושהציפורניים שלי ורודות. ושאין לי כסף.
