|
|
|
תוסיף ווקשה , לפח אשפה של ההסטוריה עוד משפט מפגר . אני אומרת לו.
איזה ? הוא עונה לי מאחורי המשקפיים החדשים והסקסיים שלו. מה עכשיו ?
" הברק לא מכה פעמיים ". את המשפט הזה תגרוס ותשמיד.
ה מ ח ל ה הזאת, זה לא שאם פעם חטפת, זה כמו אבעבועות רוח. זה לא מחסן לכל החיים. כל אירוע הוא נפרד . יהיה בסדר. נו, תרגיעי כבר.
טוב. אני עונה לו, תבטיח.
אני מבטיח. אבל את מכירה אותי מלא שנים כבר. לא תמיד אני מקיים...
אחרי החגים כבר כאן . ואיתו הסתיו. אולי בגלל זה יצא שהשבוע חילקנו די הרבה "כרטיסי מועדון למצטרפים חדשים " -
חבר אחד קבל הודעה ש " זה - זה ". הניתוח כבר כאן. הכימו בדרך.
חברה אחרת הצטרפה למועדון " יתומים שני צדדים " .
זוג חברים קרובים חזרו מחו"ל מכוסחים ברמה כזאת , שהם ישבו במטוס בשורות נפרדות, וחזרו כל אחד לבית אחר.
ואנחנו? הבדיקות בסדר, אנחנו יתומים שני צדדים כבר שנתיים לפחות ככה שכמעט התרגלנו, ההתכסחויות שלנו בשנים האחרונות לא מחזיקות מעמד יותר מיום, ונגמרות בדרך ככל או במיטה או בהתנפלות מאושרת על ערמת פחממות . הפומליות בבוסתן כבר בשלות , טיולי הבוקר נעשים נעימים כי כבר קריר. בקיצור - ממש לא נעים...
בזמן האחרון הוא סופר לי סימנים להיותי חובבת פשיזם מטבעי.
באופן כללי יש צדק בדבריו. כבר סיכמנו שחיבתי הידועה לסקס כוחני אלים ופראי נובעת מהמקום הזה, כמו גם חיבתי הידועה עוד יותר לגופו הלבן ולתחושת העליונות שלו מהיותו "חכם".
באופן אישי הוא נכשל במבחן הגובה - ולדעתי זה קצת מצער אותו. וגם מעט מצער אותי, אם כי כבר עברנו את המשוכה הזו של חיבתי לגבוהים והיותו נמכמך משהו.
הערה לא נכונה שלי על איב מונטאן הביאה עלי מטר של גידופים, ( חלקם ברוסית ) ככה שנראה לי שהם היו באמת מכוערים, על טעמי הלקוי במוסיקה וחיבתי - הפשיסטית - למוסיקה של השלטון.
ואני שואלת קבל עם ושני קוראים - איב מונטאן זה מוסיקה של השלטון?
כל הברכות שנהטובהשנתשפעשלומששוןאושרהגשמהגשמיםבעיתםויבולימבעונתםואביונהבזמנהוניחומאלמנה ------- בקיצר, כל הממבו ג'מבו הססגוני הזה של חגי ישראל לדורותיהם מזכיר לי את השיר הנפלא של מרי פופינס .
סוג של מלמול אוטומטי, חסר ערך ממשי ומעייף תחת להפליא.
גם הישיבה הזו ארבעה ימים רצוף ליד שולחן החג - זוועה. מה זה צריך להיות החרא הזה לא מספיק כבר עם זה? די הבנו בשנה שעברה. וגם בזו שעברה לפניה.
ושתבינו - אני מאלה שאוהבים חגים. וסתיו. וחצבים ותמרים מג'הול מהערבה שזה עתה נקטפו . ( קבלנו חמישה קילו טריים טריים , מחברים, וחצי כבר נגמר )
רק שהשילוב הקטלני הזה, של מאות ערבי חג, עם אורחים שחלקם לא ממש רצויים, אבל אנחנו מפחדים להגיד להם כי אנחנו עלובי נפש, וגם מאמינים באמונות תפלות ואם נתנהג לא יפה לבן דוד הזה שלא למד לצחצח שינים ולהחליף חולצה, אמא שלנו תחזור אלינו מהמקום שבו היא נחה מנוחת עולם ותעשה לנו את הפרצוץ הזה ........ בעצם, אתם יודעים מה? יאללה שתבוא . שתבוא כבר. אי אפשר חגים ככה בלי הורים.
ו
אני מתרגשת משירים שמזכירים לי שפעם הייתי צעירה והרבה פחות צינית , מיובשת ומתגוננת.
לך הם לא מזכירים כלום כי לא היית כאן כשהם קרו. אין לנו כאן מכנה משותף של התרגשות. אם מוסיפים את הצמחונות שלי לעומת הקרניבוריות שלך, ההיטק שלך לעומת הקהילתיות המשמימה וחסרת הברק שלי - כולם סוג של מכנה משותף שהולך ומתרחק, דווקא כשאנחנו כל כך זקוקים לו.
אז סיכמנו על זיונים בתור מכנה משותף הנמוך ביותר , ובעצם גם הכי זמין. הסטיות של שנינו מרחיבות רק במעט את הבסיס המשותף. (ערומה ועל ארבע זה כבר די תקן, וגם מהחגורה שלך אני כבר מריירת הרבה פחות מאשר פעם ).
זהו. אין פואנטה חד משמעית. אולי בחורף.
וכל הדיון התפתח אחרי השיר הזה. שאני יכולה לשמוע בלופ עשרים פעם ביום. הוא- מתאפק בפעם הראשונה, פורש לעיניניו החשובים עד מאוד (משחק פוקר במחשב ,או משהו ) ומעיר ביובש מסוים, שאני חולה על כל הראש, כי יש לי דמעות של געגוע מהשיר הזה.
לך תגשר בין ביצות העמק לרכבת הטרנס סיבירית.
או שהוא כתוב מבולגן, או שהסיפור לא מחזיק . או שסתם - קריאה שניה לא עושה חסד למה שהיה נראה בקריאה ראשונה כקטע דווקא לא רע בכלל?
אז זהו. שכאן היה קטע כזה. ואיננו עוד !
בתודה למגיבים האדיבים.
א. התמכרות לסדרות זו תופעה שראויה לכל גינוי. בייחוד בקיץ. ובייחוד כשזה נעשה בזוג. שהרי מה לקיץ ולרביצה של שעות על גבי שעות במיטה, מזגן פועל במקסימום ( אנחנו יודעים שצריך לקבוע את הטמפרטורה על 24 מעלות. אבל זה חם לנו מדי עם הפוך ככה. אנחנו מעדיפים 17 . ) ולקיץ?
בחורף זה הגיוני, ואף מתאים - אבל בקיץ? במקום לרוץ בים על החול החם? לשבת בחוץ ולהנות מהבריזה והזבובים? לארח להקות של חברים וחברות מכל רחבי הארץ שחוזרים בדיוק מטיול בצפון? ( אוחחחחחח איזה רפטינג מהמם. תשמעו, אתם חייבים ...... וכו' ) .
אז במקום כל אלה, השתקנו פלפונים, הצטיידנו בכל מה שצריך שיהיה במיטה עיברייה בשבת, וראינו 8 פרקים ברצף של "הגשר". אמנם זה בשוודית/דנית לסרוגין. אבל אנחות העונג שעלו מהמיטה שלנו, העונג הצרוף והאושר הטהור - היו שווים הכל. נפלא. נהדר. אפלולי. מענג. אחלה סדרת התמכרות . גורו לכם כל מתמכרי "מד מאן ". עקפנו אתכם בסיבוב !!!!!!! ההתמכרות שלנו יותר שווה.
ב. חידה : למה מי שטורח בערב שבת, צריך לעמול גם במוצאי שבת?
רמז: אל תאכלו תירס במיטה
רמז: גם נמלים אוהבות תירס
רמז: לגנוב תירסים ביישוב שכן זה לא יפה. טעים - זה כן. אבל לא יפה בכלל.
http://www.mutzarayom.co.il/journal/2012/12/9/614651313217.html
אז בשבילי - * זה * החופש הגדול. וענבים עם גרעינים. ( ענבים בלי גרעינים זו המצאה "מודרנית" שנחסכה מאיתנו בילדותנו )
את מכורה לילדים שלך, הוא אומר לי.
לא נכון. אני לא .
כן נכון, את כן. את מכורה להם לגמרי. פעם היית מכורה לריח שלי אחרי שאני גומר, בנוסף. עכשיו נשארת מכורה רק להם.
לא נכון. אני שוב אומרת לו. לא נכון! אף פעם לא הייתי מכורה לריח שלך...
שקרנית. הוא אומר. שקרנית לגמרי. ואת יודעת מה קורה במיטה הזאת לשקרנים !
הממממ. כן, אני יודעת .
אז תתהפכי , אין לנו את כל היום כאן....... שקרנית.
( כולה אכלתי צהרים עם הילדה, אצלה בבית. נו. מה קרה? פעם רביעית השבוע? באמת? מה אתה סופר, יא פולניה אחד. )
