ימים אחרים

זה לא ש..

לא שאני רוצה אותך

לא שאני מתגעגעת

לא שאני כמהה למגע שלך

ללשון שלך

לא ש...

לא שבא לי שתלטף אותי

שנצא שוב יחד לארוחת ערב

שנקרא שירים שנלך יחד לטייל עם הכלבים

שלך ושלי ונדבר ונצחק נדמיין שאלה הם ילדנו המשותפים .

זה באמת לא ש...

שבא לי להתחבק איתך ולראות סרט אדיוטי

או שלא אדיוטי

שתרד לי שעות שאקשור אותך למיטה כמה דקות

שתילל כמו זונה שתתחנן כמו כלבה

זה לא ש...

זה רק ש...

סתם משעמם לי

ואף אחד לא מעניין לי ובא לי אותך.

זה לא שאני מתגעגעת או רוצה אותך ...

אנחנו שוכבים במיטה ערומים אוגוסט בחוץ הביל מחניק מעיק מיוזע דביק אין אויר אין ובחדר טמפרטורה של מקרר מתים באבו כביר 

אני אולי מסופקת קצת בנתיים , אז מחייכת ושואלת שוב את השאלה שאותי מצחיקה :

אז מה תבא לפה הרבה ? 

אחר כך השאלה האלק פילוסופית : אז מה ,לאן הברווזים עפים שהאגם קפוא ? 

הוא מחייך לי אני מנשקת אותו הוא מחליק יד על הרגל שלי מלמטה

ועוצר במקום חמים , 

מלטף נעים  טובל אצבעות ומכניס את האצבעות לפה שלו מיד אחר כך.. טעים? אני שואלת אותו ,  

הוא לא עונה . הפה מלא באצבעות שלו והוא רק מסתכל עלי במבט חולה כזה 

מניח לי יד שנייה על השד וכמה שהיד שלו גדולה שלי גדול יותר . 

הוא רק מסתכל עלי, יד על הציצי ויד אחת בפה שלו ומבט חולה,

מבט חרמני כזה כנוע מתרפס מעריץ סוגד.  

יותר מזה מה כבר אני צרכה , מה ?! 

עכשיו לכי תסבירי לאנשים סטייה מה היא .

שיזדיינו.  

זה מצב רוח כזה שבא לי ... בא לי

להכנס לפייסבוק שלי לעבור תמונה תמונה סטטוס סטטוס ולעשות אנלייק לכל לייק שעשיתי אי פעם.

זה מצב רוח כזה שאני שונאת הכל ,  אותו, אותה, אותך ,אותם ואותי , בעיקר אותי .

זה מצב רוח כזה שקורה כשאני בימי חמישי בבית בשעה קצת לשלוש..והכי גרוע לא שיכורה ,

שלוש בלילה לא בא לי לישון, לא בא לי .

נו יש "עורך חדש" זה נחמד .

אני נכנסתי רק לכתוב לספר ולשתף שזה ממש מגניב לי שיש כל יום דודל חדש בגוגל.

מצאתי מה לעשות בחיים .

אני לא יודעת מה אני עושה פה אני לא כל כך רוצה להיות פה , אני חושבת לי , חושבת לעצמי.
את סנובית , את לא נחמדה , אין לך סבלנות אה ? זה בערך מה שאני שומעת , בערך מה שאומרים לי רוב הזמן.
בא אלי איזה עלם כמעט בסוף הלילה או כמעט לפני שהרגשתי שממש לא בא לי להיות שם
והוא אומר לי זה מקסים ומצחיק אך שאת מהנהנת עם הראש ומחייכת בשנאה לכל מי שמדבר איתך וממש לא בא לך לדבר איתו , אז חייכתי והנהנתי גם לו . אם כל כך מקסים לו אז שיהנה .
לא ממש מתחשק לי לדבר עם אף אחד למה נדמה לו שהוא שונה?

אחכ ממש בדרך החוצה ראיתי ילדה בת שמונה עשרה שיכורה גבוהה בערך בגובה שלי עם פירסינג בכל חור אפשרי צמודה לאיזה חרג'וק דוחה . הייתי מתארת אותו פה אבל עוד אהיה מואשמת בגזענות . היא היתה אבודה יצאו לה מהפה מילים מבולבלות שכאלה . רציתי להגיד לה הלו ילדה לכי הביתה תשמרי על עצמך תתרחקי מכאלה יצורים , ראיתי אותו ,ראיתי אותו כל הלילה מתחיל פה עם כל דבר הוא שיכור הוא מדבר לא יפה . אחכ הם התקרבו אלי כשהוא, כן הוא החג'וק הזה אומר לה בואי נאנוס אותה כשהוא מצביע עלי . נתתי לו להתקרב עוד כמה סנטמיטר ונעצתי את האצבע שלי עמוק בעצם הבריח בגוף הצפוד והצנום שלו , אתה , אתה גם בדמיונות שלך לא תדבר אלי ככה.
הוא הגיע לי בערך לגובה החזה הסתכל עלי מלמטה כמו מבקש רחמים באומרו אל תעשי לי פדיחות ליד זאתי שסופסוף הצלחתי לצוד.
אחכ הסתכל עליה ואמר לה , עזבי אותה היא לא שיכורה היא לא בראש טוב.
בת כמה את שאלה אותי המחוררת , 35 עניתי.
היא פתחה עיניים גדולות , את לא נראת , אמרה אך שהוא.
ואת בת כמה שאלתי אותה? שמונה עשרה ..
הצפוד ניסה לצייץ משהו אמרתי לו שישתוק ולא דיברתי איתו.
היה לה מבטא רוסי חבוי היו לה עיניים שיכורות או מסוממות .
היה לה מבט כזה בעניים שהיה לי כשהייתי בת שמונה עשרה .
כמה שכעסתי אז על ההורים שלי שלא נתנו לי לעוף למחוזות שאותם כל כך רציתי לפגוש,
באותה שיחה עם אותה בחורה חשבתי על הורי וקצת אמרתי בלב תודה , תודה ששמרו עלי ..
גם אני ברחתי אז מהבית למועדונים הזויים ואפלים כשאני קצת פחות משמונה עשרה קצת הרבה פחות
ומספרת לאנשים שאני בת שמונה עשרה. למען האמת זה תלוי אם הייתי ממש שיכורה הייתי אפילו ממציאה שאני בת עשרים ושתיים.
כשהייתי נכנסת איתם למיטה הרגשתי כאילו אני מנצחת משהו כאילו אני 'עובדת עלהם' בזמן שבימנו אני מבינה שהם ידעו טוב מאד שהם שוכבים עם ילדה היה להם נוח עם השקר הזה ולי היה נוח עם ה 'נצחון' עם האלכהל והסמים.
רציתי להגיד לה תשמרי על עצמך רציתי להגיד לה לכי הביתה ואם אין לך בית בואי אני אשמור עליך
יש מלא חארות בעולם , ופה פה בעיקר.
לא אמרתי כלום כי היא לא היתה מקשיבה לי הייתי עייפה וכאבו לי הרגליים , הזיקנה ..
רציתי להגיד לה הייתי שם הייתי פה וזה , לא אמרתי כלום בעיקר כי פחדתי , פחדתי שהיא תסתכל בי במבט הזה שמסתכלים
על ה 'מבוגרים' על האנשים האלה שלא בא לך לדבר איתם .. כאילו תגיד לי כן כן במבט המזלזל הזה ,תחייך ותהנהן .
אבל לא התאפקתי וכן אמרתי לה שתתרחק מהיצור הזה שנדבק אליה , אמרתי והלכתי כשאני אומרת לחברה שלי , בואי בואי נלך מכאן יש לי דז'ה וו . עליתי במדרגות שאני לא ממש יודעת מה הלם בי יותר, החום של אוגוסט או העבר המפחיד הזה מפעם שלרגע קפץ לי והכל בגלל עיניים של ילדה בת שמונה עשרה או אולי קצת פחות .

יום שבת כזה של קיץ ואני נוסעת עם אבא באיילון לבקר משפחה בתל אביב .
אני נוסעת מחר למלון בצפון אני אומרת לו , אבא שלי כמו אבא שלי נוהג לו בזהירות משום מה תמיד מסתכל בכל המראות ולרגע
מוריד את עיניו מהכביש ומסתכל עלי בסוג של בהלה. מחר? מחר ט' באב , מחר הולכים לבית קברות צמים לא הולכים לבתי מלון.
בואי אני אספר לך סיפור , אח שלי הוא מספר לי, היה בן שבע כשקנו לו משקפת עם שנורקל כזה ליום ההולדת שחל ממש בסמוך לשבוע של ט באב . סבא עליו השלום עוד לא היה דתי , מסורתי כזה את יודעת ,אוכל כשר הולך קצת לבתי כנסת . היה כמובן קיץ וכל המשפחה מחו"ל היתה פה ורצו ללכת לים .אמרה סבתא לא, אולי לא כדאי? אבל חם והילדים בבית וכבר יש אבטיח ,מלון לא היו מזגנים ולא היה סוני פלייסטיישן אז... ארזו את כולם והלכו לים. עוד לא הספיק האח לטבול אל רגליו במי הים וגל גדול הציף אותו ולקח את המשקפת אל מעמקי הים.
אתם רואים ? אמרה סבתא , לא הולכים לים בשבוע של ט' באב. כמו שבאו אל הים כך חזרו הביתה מבוהלים ולעולם לא הלכו אל הים בשבוע של ט' באב.
עשרים שנה אחר כך בקיץ בשבוע של ט' באב הוא האח שלי הלך אל המילואים ואת, את כבר יודעת מה קרה ...
אמר לקח נשימה עמוקה ושתק.
נו אתה רואה אבא , דברים שצרכים לקרות פשוט קורים...

לכם אספר כי אותו האח שלו בדיוק התחתן, אישתו היתה בהריון הוא קיבל מילואים .
כמובן שאם הכל היה מסתיים בשלום לא הינו זוכרים את המילואים האלה אחרי כל כך הרבה שנים .
כן קרה מה שקרה, קרה אסון גדול במילואים שאנשים הולכים אלהם וזוכרים אותם גם אחרי עשרים שנה .
בערך כמו אותה הפעם שהלכה לה כל המשפחה אל הים והמשקפת נעלמה לה בן גלי הים בשבוע של ט' באב.
ארבעים שנה .. ארבעים שנה כך אמר ונסע לו באיילון ארבעים שנה .
סעי תהני רק תחזרי בשלום .

לאיש אחד שהכרתי - בזכות ולא בגלל הבלוג הזה , יש היום יום הולדת .
הכרתי הרבה אנשים באתר (אם אפשר לקרא להם אנשים )
ונכון שלא עשינו סאשן (כן כן עם א') ונכון שלא זיינתי לך תצורה ...
אבל נראה לי שיצא פה משהו קצת יותר שווה
חברות
דבר נדיר באתרנו שלא נאמר במחוזתנו
ומי יודע קופיף חביב אולי עוד יבוא יום ואני ...

אוהבת אותך המון ויומולדת שמח
המלכה עם התחת השבור .
}{

אז את יושבת בחוף ים על דק כי חול זה פויה
ברקע שר לו ההוא התימני זה שהיה נשוי להיא שעכשיו גרושה עם פלולה (הכל עיניין של פרספקטיבה , של אך מסתכלים על דברים).
הוא שר לו ואני מקשיבה ללחן היווני שנעים לי לאוזן סוג של הרגל מבית ובראש כרגיל מחשבות, וואלה אך בארץ הרסו את המוזיקה היוונית וכמה חבל שאם רוצים לשמוע קצת קז'נדיג'יס או סטראטוס צריך להתרועע במועדונים עם פרחות מחומצנות וערסים מזדקנים ואך אני מוותרת על זה. כאן חשבתי על שזה בערך כמו ללכת למועדון של סוטים להנות מהמוזיקה מהאלכהל מאיזה סוטה חביב שאולי אפגוש אבל בכמה גועל אנושי צריך להתפלש בדרך. מכאן על אותו חוף ים עם אותה המוזיקה המזרחית הזאת אמרתי שאקשיב למילים
כרגיל היא הלכה ממנו היא עזבה אותו ואיפה הוא טעה וכמה הוא רצה שתהיה שלו והוא נשרף באש אהבתו , והוא יושב לו וחושב לו היכן אהבתו? היכן טעה מה לא נכון עשה שכך פגעה היא בגאוותו .. כשהיא תבין הוא יהיה רחוק ושלא תחפש אותו , עוד יום עובר לו ורק יותר כואב לו הלב נשבר..
אז חייכתי חיוך גדול מתנשא שכזה , חרא שיר חרא שיר מלמלתי לעצמי .
ואחכ שיר מזרחי כמו שיר מזרחי הפזמון חזר איזה שבעים פעם והחיוך שלי הפך לקצת קטן יותר
הפך לחיוך מריר כזה . אולי כשאני אבין באמת יהיה מאוחר מידי ? אבל עברו כל כך הרבה שנים ואני לא מבינה אז..


למה את לא כותבת בבלוג ? מה יש לי לכתוב פה . רק צרות עושה לי הבלוג הזה , רק צרות.
זהו היום חמישי מבלים מחר שישי מבלים שבת נחים וראשון מלון ספא.
שוב כן שוב (:

אמא?
אמא?
אמא?...
אממ?
אה?מה יש?
" אממ , אה ומה יש .." אילו בערך המילים או יותר נכון ליהוג שהצלחתי אך שהוא להפיק מעצמי.
מעולפת על סף מוות.
לא שהוא הסתפק באממ, אה ומה יש ,שכל כך התאמצתי עבורן ועלה באיזה חצי טון ושוב : אמאאא , כן קצת יותר רציני.
כשהוא מנסה לשים פה דברים במקום באומרו בחצי הטון שבו עלה : יאללה כבר בהמה קומי , יש לך ילד מה זה אני אתלונן עלייך , איפה איפה הטלפון של קדמן ??
כמובן שיש לומר כי הפרשנות לעיל רובה ככולה שלי ורק שלי וכמובן שאני מיטיבה לעשות כן, לא רק שאני מפרשנת אינטונציות של הילד
גם אנשים , כמובן שלרוב אני טועה , אה כן נפלאות התובנה.
בסופו של דבר ועניין הצלחתי להרים חצי עפעף כי תוך כדי הפרשנות שלי כבר ממש שמעתי את שרותי הרווחה מתדפקים על דלת ביתי .

כן מה אתה רוצה? מה אתה רוצה ואו צריך ילד שלי אהוב בוא תן חיבוק לאמא.. הפחד דיבר מגרוני . אל תתלונן עליי סליחה סליחה שישנתי .
לא אשן יותר , לא ינום ולא ישן שומר ישראל.
אמא?
מה, אה נרדמתי שוב חלמתי את הכל . כן זהו עכשיו אני ערה , מה מה אתה רוצה נו דבר כבר מה??
זהו עכשיו כשהייתי פחות נחמדה ומתקתקה אני כבר בטוח ערה .
אני רעב , מה רעב ?אני שואלת אותו , נורא מוקדם בבקר.
אמא כבר אחת בצהריים .אה , אחת.. אני קצת מתאמצת להשמע מופתעת .
מה אין בית ספר?? למה אתה בבית ?
אמא ,שבת. אה שבת? נכון נו טוב שיהיה שבת שלום. קומי כבר אני רעב , נו קומי כבר עכשיו קומי .
מה עם סבתא ? אולי תלך לסבתא? סבא? אבא .. כן אבא נו לך לאבא שלך יש לו לפחות חמישים אחוז..תשלח לו איזו הודעה ויאללה.. תן לישון בחיאת ראבק אני עייפה תחת .
לא לא, לא אמרתי ראבק ולא אמרתי תחת גם לא סבתא סבא אבא חמישים אחוז, כלום לא אמרתי .

אספתי את הגוף שלי וכן יש מה לאסוף עמדתי על רגליים דואבות אספתי שער ,תרגולת מהירה של כן , מה שאת עושה שאת קמה בבקר .
את אותם הדברים בדיוק רק שהפעם לא לאט .אני תוהה תוך כדי מזיגת החלב לקערית הקורנפלקס למה שלא יעשה את זה לבד ויש מעדנים במקרר וסבתא שלו גרה למעלה והוא יכול לקחת שוגי טו גו כזה יש פתרונות , למה למה אני רוצה לישוןןןן ,
הוא סתם רוצה להתעלל ביייייי
ומגיעה לתובנה
יש לי דום בבית .
בעצמי יצרתיו .. יש לי דום בבית .

לעומת זאת כבר כתבתי על נפלאות התובנות שלי אז...