ימים אחרים

טוב פעמיים ביום זאת חפירה אבל..
ישנן נסיבות מקלות
חוץ מזה שאני מונולוגית אז מותר לי, גם המצב וגם זה מתבקש . ובכלל בכלל אני מלכה אז.. (כן כן מלכה של התחת שלי )
בעיקבות הפוסט הקודם שלח לי איזה כוכב תורן שרוצה לגרום לי לחייך , שלח כי מצא לי גם את חוה וגם את אהוד באותו ניגון .
אז מלך אתה , מלך.. ותאמין לי אני מלכה אני מבינה במלכים (כן כן מלכה של התחת שלי ) .
השיר אומנם מעצבן ואופטימי משהו אבל חוה ואהוד יחד נו...

ותמונות חדשות !
http://www.thecage.co.il/coppermine/index.php?cat=45160

הסיפור הוא סיפור שמתרחש באיזו שהיא עיירה יהודית במזרח אירופה עיירת שלום עלכם שכזאת.
זמן מלחמות בן שתי מעצמות רשעות .
המעצמות נלחמו זו בזו ויום אחד עבר לו וזז לו הגבול בן העיירה היהודית לבין בית הקברות היהודי של אותה עיירה.
הזדעזעו מנהיגי העיירה וכי מה יעשו באם ימות יהודי אומלל היכן וכיצד וקברו אותו ?
ורצו אל קיסר המדינה הגדול ופנו אליו בעדינות יהודית אופיינית ואמרו : אנחנו היהודים אנשים רגישים ואכפתיים לא כמוכם הגויים , בהמות.
אצלנו מת אדם לא זורקים אותו מהחלון . יש מנהגים יש מישניות יש ביצה קשה חתוכה לשתיים .
ענה להם קיסר המדינה תנוח דעתכם לכשימות לכם אדם ניתן לכם לעבור את שער הגבול לקבור אותו .
חזרו מנהיגי העיירה ואמרו לתושבי הכפר את הדברים והם כמו יהודים טובים כמובן שהיו סקפטים.

ברוך השם לא חלפו שבועיים ימים וכבר היתה הזדמנות לבחון את ההבטחה ומה היא שווה.
יצאה לה ההלוויה מאותה עיירה וככל שהתקרבו אל שער הגבול גאתה הדאגה בלבם של המלווים ,
תהו יפתח? לא יפתח? יתנו לעבור ?לא יתנו לעבור ? בעודם מתקרבים וכמובן יהודים אז דואגים , מהנהן להם הקצין במחסום
כאומר להם : יודע ,יודע ובלי מסמכים .בלי שאלות ובלי תעודות פתח הקצין את השער.
ועברו הם בשער.

כיוון שעברו אמרו:
אם לוויות אפשר להעביר אז סחורות אפשר להעביר על אחת כמה וכמה .
אמרו - ועשו .
כבר למחרת לקחו את המיטה של חברת קדישא לקחו בקבוקי וויסקי איכותיים ,בשמים, תמרוקים ,סיגריות תוצאת חוץ
סדרו הכל בדמות הגוף עטפו בטלית ושלוש מאות מטרים לפני המחסום אמרו אחד לשני - תבכה .
ובכו , מה בכו ? מהנשמה שלהם בכו.
ובלי מסמכים ,בלי שאלות ובלי תעודות פתח להם הקצין את השער .
והם עברו בשער.

כמובן גלגלו הם רווחים נאים ואמרו זה הקונץ' לא נעשה אותו אלא פעם אחת בחודש , שלא יעלה חלילה החשד.
אחכ אמרו שלא יעשו אותו יותר משלוש פעמים בשבוע שלא יעלה החשד ושבוע לאחר מכן נאמר והוחלט שמי שעושה את
זה יותר מחמש פעמים ביום כדאי שיתייעץ כי גם הגויים עלולים עוד לחשוב כמה יהודים חיים בכלל בעיירה הזאת כולה שתי בתים עץ ומקווה
ולוויות ברוך השם כאילו אין מחר.

ומדעתכם תבינו שככל שהעסק הלך ושגשג כך המוטיבציה שלהם לבכות הלכה ודעכה.
אם פעם היו מוסרים את נפשם לבכי הזה והחלו בוכים שלוש מאות מטרים לפני המחסום , כאן כבר עייפו .
בערך כמו כוכבי הפסטיגל בחנוכה , פעם שלישית ביום כמה אפשר?
ואחד מהם לפעמים ככה בצעד האחרון עוד עשה טובה והזיל דמעה.

רצה הגורל ויום אחד התחלף לו הקצין והביאו תחתיו קצין צעיר וחדש עשו חפיפות , העבירו סמכויות .
לא עברה דקה על משמרתו והינה עוברת לפניו הלוויה המוזרה ביותר שרואות עיניו .
ארבעה יהודים משועוממים עם סיגריה בזוית הפה סוחבים מיטה ועל גבי במיטה לא גוף ולא דמות הגוף .
שהרי היתה הזמנה גדולה ולא יכלו היו להשקיע בעיצוב...
עצר אותם הקצין ואמר להם תורידו את הכיסוי, כן כן את הבד הזה עם הפסים.
אמרו לו, לא אי אפשר זאת בעיה דתית .
אמר להם זה בסדר אני חילוני , תורידו.
הורידו.
ולעיניו של הקצין הגוי מתגלים בקבוקי וויסקי איכותיים ,בשמים ,תמרוקים ,סיגריות תוצאת חוץ .
לא עברה דקה וכולם עם אזיקים והם ממררים בבכי מתחננים אל הקצין שיסלח להם וישחרר אותם.
אומר להם הקצין :
טמבלים , עכשיו אתם בוכים ? הייתם בוכים קודם הייתי מעביר אתכם.


עכשיו לבטח תוהים אתם מה הקשר של סיפור על עיירה יהודית נשכחת והברחות מכס כאלה ואחרות ועוד סיפורי שלום עלכם כאן באתר סאדו מאזו השם ירחם וישמור ואם היה קיים אף יציל
אז
העמדת פנים משחק שקרים - נחלת האתר . לא יאמן פשוט לא יאמן .
כל שחקן מתעייף בסוף מסתבר.

הביאו את הסתיו שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
אהההההההההההההההההההההה





תל אביב מתנמנמת בחום
לשפת הים התיכון
עצלה, לא כל כך יפה
מתי כבר אוקטובר יבוא
ורוחות מערב בחובו
ונוכל לשוב להתכרבל בשמיכה

הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע

תל אביב התהפכה על גבה
היא הייתה לי סיפור אהבה
בסוף גיליתי שהיא פרוצה
מותר להיות עצוב
נעים לי להיות עצוב
בתפקיד האהוב
שעליי הוא כל כך אהוב

אני מתעוררת , לרוב אחרי שנת לילה.
אך שפוקחת עיניים , רעש.
הצרה האמיתית שגם בחלומות- בלאגן.
כל פעם לפני שאני נרדמת ועד שאני בכלל מצליחה להרדם
אני מתרכזת ממש חזק כן אני לא הטיפוס המתפלל , אין אלוהים אין למי לשאת תפילה אפילו את הילד לימדתי שאין אלוהים והוא
מספר לאנשים שמדברים על אלוהים אומר להם אין אלוהים ומספר על תורת האבולוציה על המפץ הגדול.
אז אני מתרכזת ממש חזק ורוצה חלומות ארוטים. שתהיה פינה לנשום , לנשום כן שוב בשקט.
אני אוהבת חלומות ארוטים , אפילו לא צריך להסיר שערות מהרגליים.
אז אני נרדמת ומגיעים לי חלומות אחרים על כלבה שמתה .
אני חולמת שאני ישנה והיא ישנה לידי , אני חולמת על כלבה גדולה לבנה עם אף וזנב אני מריחה את הריח שלה .
אז מתעוררת ליד כלבה שחורה אף פחוס בלי זנב ובכלל קטנה .
הריח דומה, דומה אבל שונה.
כמו לחלום על גבר כל שהוא ולהתעורר לצד אחר.
אני מתגעגעת .

אך הוא אומר לי , אומר לי כבר שנים ..
רק אלוהים יכול לדעת מה עובר לך בראש , מה רץ לך מתחת לשערות היפות שלך ..

אין אלוהים , אין אלוהים אתה שומע?
אם היה אלוהים היה לי למי להתפלל לשאת את תפילותי השמימה ולבקש מעט חלומות ארוטים.
עזוב חלומות ארוטים.. אם היה אלוהים אולי לא היתה שואה אולי לא היו קוברים היום ילד בן 7 עם הצעצועים שלו ומפריחים בלונים סגולים .
נ' לא היה מת בצבא וסבא שהיה ממש דתי וכשהלך בחוץ היה נזהר לא לדרוך על נמלים לא היה גוסס שנתיים מאלצהיימר
רק פשוט היה הולך לישון ונרדם לשנת נצח.

אין אלוהים , אתה שומע?


לא יכולתי לעשות עם זה כלום/יונה וולך

לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד ???

בארץ להד"ם, נשמע תמיד הדם
של נבל וקתרוס וחלילים
וחרש על ידם, בארץ להד"ם
מכים תופי געגועים גדולים

קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אדע
אל ארץ זו חמדתי - ארץ להד"ם

בארץ להד"ם, פורחים בכל הודם
פרחי החמנית וההדר
בארץ להד"ם, יורדים במועדם
השלג והטל והמטר

קח אותי עכשיו לשם...

בארץ להד"ם, פוסע לו אדם
ואור גדול זרוע על יומו
וכל תינוק נרדם, בארץ להד"ם
וארץ להד"ם בחלומו

קח אותי עכשיו לשם...

כבר שלושה ימים שאני בלעדיו , כן יש לי אחרים .
הייתי קצת חסרת אחריות ולא ממש נתתי את תשומת ליבי והוא כנראה שהלך ממני לנצח.
עד שהיה לי מאסטר , גם אני רציתי מאסטר.

יש לי מולטי וגם ויזה אבל היה לי מאסטר גולדי..עם הקוד הכי יפה.

השקעתי , תרתי אחריו ומצאתי היכן שכחתי את אהובי היקר .
כן מצאנו אותו , נשמתי נשימה ארוכה אנחת רווחה, כאילו גלעד שליט שוב הולך לחזור למצפה הילה ,
מצאנו אותו ענה לי ילד שעובד שם בחנות הצעצועים כשהבן שלי רצה שאקנה לו עוד צעצוע שאולי שיחק בו 4 דקות
כנראה שיש לו , למוכר את הברזלים האלה בשיניים כי הוא דיבר מעצבן.
כן מצאנו אותו וגזרנו אותו , נחנקתי.
למה? למה לכל השדים גזרתם אותו ?? ככה אמרו לנו בויזה , עניתי לו הכי בעדינות שיכולתי ומאד התאפקתי, באמת
ובכל זאת יצא לי : אתם מפגרים! ?
נו טוב לא כל כך היה מה לדבר עם הילד ברזלים הזה , גזרו אז גזרו.
התקשרתי למוקד שרות של הכרטיס אשראי שם אמרו לי כמובן שלהד"מ.
הם לא התקשרו ולא כלום פשוט ככה גזרו.
המוקדן כנראה חיבב אותי ואו שמע את שיברון ליבי ואמר שיחכה לי כרטיס חדש בסניף תוך ארבעה ימי עסקים וזה יהיה ללא חיוב.
הקוד לא ישאר כשהיה ויוחלף לו ככל הנראה, וזה מעציב אותי כי אהבתי אותו, כן זה תמיד קורה שאני נקשרת לדברים
שהולכים ממני בסוף, אך שהוא הולכים.

עד שכבר היה לי מאסטר .. עכשיו אני ארבעה ימים בלי מאסטר
רק עם ויזה כחולה מסריחה מבישה שהיום הייתי צרכה לשלם איתה בסוהו(אחלה סושי)
ושוב שקלתי למות , יש גבול באמת יש גבול להשפלה .
קשים הם חיי .

יצאתי עם הכלבה
סיגריה עוד סיגריה ואני עם גופיה קריר לי בחוץ
אז דמיינתי

דמיינתי שסתיו עכשיו שלא יהיה עוד מעט קיץ ולא יבוא ימים חמים לוהטים .
כן שחורף בפתח .
דמיינתי ימים טובים של פעם תקופות אחרות ימים אחרים, כן ימים אחרים
דמיינתי שלא בא לי לבכות שאין מחנק כזה בגרון
אז דמיינתי , אז מה ..
איפה דמיונות ואיפה מציאות ?

אבל, אבל כבר לא סתיו עכשיו
את לא צרכה סיבה להיות עצובה .
זכר התקופה

שקט סופש הגיע הילד ישן אני בגינה מעשנת סיגריה של שקט
חזרתי לעשן דיי בגדול וכי מי אמר סיגריה ביום ? מי אמר אה לא רק עם אלכהל בברים ..
זה כבר כמה שבועות , לא יודעת כמה זה הוא שסופר , שאני לא ממש נמצאת בברים .
חמישי בלילה ואני בטייץ קצר נעליים שטוחות יושבת בגינה מעשנת סיגריה של שקט ועוד מעט הוא יגיע ונסע אליו .
אני , חמישי בלילה טייץ ונעליים שטוחות , האומנם ...
בגלל שאני מתסתובבת לאחרונה עם החנון הזה אני חייבת לאזן את הפרחיות שלי אשר ממנה אני מסרבת להתעלם
ורק רציתי להגיד ששפתון של שנאל עם גלוס של גרלן זה שילוב הורס .
לילה טוב לכולם (:

אתמול בלילה אני במרפסת עם סיגריה לילות אחרונים של אך שהוא מזג אויר סביל
פתחתי את הפייסבוק באייפון והינה הודעה .. אני בדרך לתל אביב וצילם את עצמו במטוס .
חיוך גדול נמרח לי על הפנים.
עניתי לו שאני מחכה לו ואני מתגעגעת רצח!!!
הכרות של עשרים שנה חבר ילדות שגר וחי בניו יורק פעם אחרונה שנפגשנו היה לפני חמש עשרה שנה.
היום, שוב סגריה רק שבמרפסת הדרומית במערבית יש שמש איומה בשעה ארבע וחצי ושמש עושה נמשים ועלולה לגרום לזיקנה מוקדמת..
נזכרתי בהודעה ורץ לו הסרט בראש על דברים שעשינו יחד על תנועת הגוף הצפוד שלו ועל הפרצופים המצחיקים שהוא עושה .
תהיתי אם נשאר מופרע כשהיה כי אני בחיי שלפעמים נדמה לי לא כזה התברגתי מנטלית. הוא היה ילד בן חמש עשרה שגילה שהוא הומו ואני הייתי ילדת מועדונים
לובשת שחורים ברוקסן , פינגווין מתפגר ,ליקוויד וזמן אמיתי . הלכתי איתו למסיבות גייז כן עוד לפני ששרזי עשה מהעניין קריירה . כל הזכרונות שוב העלו לי חיוך על הפנים בסוג של הסחת דעת העברתי יד על פניי החיוך נמחק , עברה בי מחשבה אך הזמן עובר מהר אלוהים . כמה שהזמן עובר .
כס אמק הזדקנתי
וזה עוד מבלי להיות בשמש.