זה קטע כזה של אביב
זה בא עם היום הזה שקצת חמים, היום הזה שקריר והיום הזה שיש אבק באויר.
זה בא עם פרסומות לקניות לפסח
זה בא עם נקיון ולכי תקבעי עם המנקה, היא מבוקשת מאד
מרגישה בערך כמו בר רפאלי לאיזה שבועיים או מינימום "שולטת" בכלוב.
זה צהוב כמו חרציות שיש בכל שדה קטנטן שעוד נשאר איפה שהוא בצד הדרך
או המכבי תל אביב האלה שכל הזמן הם באיזה שלב מכריע או פיינל פור
ואני לא כל כך אוהבת מכבי תל אביב כי אני מבית אדום כזה.
אבל יש לי מישהו אהוב יקר שאוהב מכבי בעיקר מכבי כדור סל וכבר הרבה שנים אני שמחה בשבילו שהם מנצחים
וכמעט תמיד אנחנו אוכלים יחד קלמנטינות ופיצה דומינוס כשיש משחק ואני אוהבת אותו מאד
מאד
מאד
הכי בעולם
ובתקופות כמו שכאלה (וכן ככה בא לי לכתוב ) כמו שכאלה... בא לי להתחבק איתו לישון איתו
להניח עליו ראש על הכתפיים הענקיות שלו ולנוח .
וזה תמיד היום הולדת שלי .. הפסח הזה האביב האביב הארור הזה
לא חביב הוא האביב .
ועכשיו נתן יהונתן
ואת, מה חושבת, פרחונית שלי, שתמיד אביב?
ומה בדבר בגידת הזמן ומה בעניין העננים
שחונים בפאתי הסתיו הריחני
עד מתי את חושבת אפשר לשחק באוהבים?
זהו פזרון נפש שלאחר קציר
הכל אסוף, רק שכחה קיצית.
זו העונה המתה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר.
לפני 12 שנים. 22 במרץ 2012 בשעה 23:02