ימים אחרים

 

שוב שישי בערב , נסתיימה ארוחת הערב . כתבה על פרופ׳ ליבוביץ כן אני עוד מהתיכון מחבבת את האיש . הייתי מדפדפת לסוף ספר המקבצים הספרותיים של אנקורי וקוראת את המאמרים שלו , לפעמים בימים יותר ׳ קשים׳ הייתי אף הולכת לספריה הציבורית הקרובה לביתי וקוראת וקוראת . אח״כ כתבה על ספי ריבלין . נראה כי מעולם לא חלמתי שיבוא יום ואני אבכה אל מול תמונות אדם אשר מדבר בשבחו של הליכוד . הוא איבד את הקול , הגוף שלו זקן , האני גיטרה שביקש שישירו עבורו בטקס הענקת יקיר העיר , אני ישבתי ובכיתי כמו ילדה קטנה .  ״ מה את בוכה ? ״  ״ זה פיסטוק  , הוא היה חבר ילדות שלי והוא נראה לי גוסס ושרו לו אני גיטרה שנעמי כתבה לאמדורסקי שגסס מסרטן גם כן ״  ״ איף את יאללה כבר , פיסטוק היה חבר של כולנו לא רק שלך ״  ״ יופי, אז אני הייתי יותר קשורה אליו ״  ״ כן את תמיד מיוחדת , נראה לי שהילד בכלל לא יודע מי זה פיסטוק״ .  ״ ברור שלא ידע , אנחנו חיינו במונוגמיה מוחלטת , היתה מערכת יחסים ברורה ידענו היכן מונח כל חפץ בבית שלהם , מה הם לובשים , מה אוהבים לאכל , ידענו עלהם הכל . היום לכל ילד יש כמה מערכות יחסים במקביל ,דורה דייגו חברים בחווה פינגווינים אפילו ממדגסקר.  הילדים מנהלים מסיבות חילופים עם החברים מהטלוויזיה , אין מונוגמיה אין נאמנות . התנהלות פיק אפ ברית טיפוסית . אנחנו התאהבנו בפיסטוק ואם קצת היה משעמם , היינו מפלרטטים  עם חביתוש. דודלי היה אבא רגע אח קטן ודנה , דנה היתה הילדה המעצבנת שכולנו קיללנו מרוב קינאה מרה שחשנו כלפיה ״ .  פיסטוק נראה גוסס . זה גומר אותי . עכשיו אלך להתרחץ ואלך לבר לשתות ולהנות , בכי עושה קמטים , כך אמא אומרת .