נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לאט לאט קודם כובש את הראש, מכניע את המחשבה מכוון אותך לאי של חיוביות ואז מגע, ועוד מגע, את מכורה למגע.

ואצלך זה מתפרץ, מעניין קצת אחר, מישהוא שלומד אותך כמו ספר לקריאה.

מילה מילה לדעת אותך, משנן, ומשתמש.

והריח נשמר, נצרב, מעלף, ומאלץ אותך לחשוב עליי.

והרבה זמן חלף והרבה מים עוברים בנהר, לפעמים אני מצליח לשחות, לפעמים הזרם חזק, אז אני נח.

לומד את המינונים, עם הזמן, כי לדעת אותך זה לא פשוט ומיד, את לא עמוד אחד, את עולם שלם ומיוחד.

אז לפעמים כשצריך אנחנו מתמקדים בלהסתכל עד כמה הרצון חזק, ואז נזכרים בהתחלה.