|
|
|
בזמן האחרון אני חייה בטלטלה רגשית. בתור בחורה שבדרך כלל מאוד מאוזנת קצת מוזר לי עם זה. יש ימים שבהם אני מאושרת ברקיע השביעי ויש ימים שבהם אני רואה שחורות ורצים לי סרטים בכמויות שלא היו מבישות קולנוע.
איזון וריחוק זה דברים שחשובים לי ואני אולי קצת איבדתי אותם.
מצד שני לפעמים צריך להסתכן ולקפוץ למים הרי מה הכי גרוע שיקרה מקסימום אני ארטב.
היה סוף שבוע גדוש במסיבות וגם קצת מאכזב. ביום חמישי הלכתי לספיס. המקום היה מעוצב יפה והיה תור גדול בכניסה. הלכתי עם שתי חברות וידיד ונהניתי מאוד מחברתם. פגשתי אנשים נחמדים אבל באופן מפתיע תמיד כשאני הולכת לספייס אני מרגישה סוג של זרות שמזכירה לי את מסיבות הקוקטייל שהייתי הולכת אליהם בחו"ל. שם הרגשתי מאוד לא שייכת לכל השופטים והפוליטיקאים שהסתובבו עם מתאבנים ושאלו אותי שאלות סתמיות.
למחרת היום התברר שצריך ללכת גם ללימיט שיש חתונה וזה חשוב.
ולכן בליווי ידיד טוב מצאתי את עצמי בדרך ללימיט . בלימיט כבר היה אחרת לגמרי על אף שלא באתי עם פמליה הרגשתי שם הרבה יותר בבית. אמרתי שלום לאנשים רקדתי קצת התחברתי להמון בחורות מקסימות. לצערי לא פגשתי את מי שרציתי לפגוש בסוף השבוע, לא באמת. וגם בסופו של הערב הדרך הביתה הסתימה בדיסוננס ולכן הגעתי הביתה עצובה. שבת עצמה הייתה בסימן עצבות והרגשה לא נוחה, אולי בגלל שהיו חסרות לי שעות שינה.
ארוחת ערב עם חברה שיפרה את המצב ובסוף אמרתי לעצמי לצאת מהסרטים וזה עזר. לפעמים הראש שלי הוא האויב הכי גדול שלי לחיים מאושרים.
ועכשיו אני משנסת מותני לקראת השבוע החדש מכאן דברים יכולים רק לעלות.
מצב האקסצנטריות שלי הולך וגדל. אני כבר רגילה לעובדה שאני מדברת לעצמי.
כשזה קורה לי ברחוב ואני רואה שמישהו קלט לפעמים אני מנסה להסוות את זה באיזה זמזום קצר כאילו בעצם אני שרה לעצמי.
אבל ביומים האחרונים התחלתי לדבר לחלקים בגוף שלי. זה התחיל אתמול כשהגעתי לעבודה ומשום מה לא הצלחתי לפתוח את הדלת הביומטרית עם האצבע הימנית ולא משנה כמה זויות של לחיצה ניסיתי הדלת סירבה להיפתח. בסופו של דבר נאלצתי להשתמש באצבע השמאלית. ואז הרמתי את האצבע הסוררת ושאלתי מה עובר עליך?
ומיד קלטתי מה עשיתי והסתכלתי לצדדים לראות אם מישהו ראה.
היום בבוקר זה קרה שוב. יצאתי מהמקלחת ראיתי את הכוס שלי אחרי שלא ראיתי אותו כמה ימים כמו שצריך בגלל המחזור (מחזור שנוא שנוא שנוא) וישר בלי לחשוב אמרתי היי שלום לך הכל בסדר שם?
הוא (או אולי היא) שמר על זכות השתיקה. לפחות הפעם לא היו עדים.
אז אני תוהה האם מעכשיו ככה זה יהיה האם מעכשיו אני אתקשר עם הגוף שלי בקול רם. האם קרתה אסקלציה ברמת האקסצנטריות שלי? איך נפתרים מזה?
בתחילת היום התחלתי בעננים הכל נראה מושלם החיים נראו מבטיחים.
עכשיו בסוף היום אני מרגישה מרוקנת ומפוקחת והרבה פחות אופטימית.
כל פעם שאני מרשה לעצמי לצפות למשהו ממישהו לחשוב שסוף סוף מישהו יעשה את הדברים נכון אני מתאכזבת.
ואם חברות שלי קוראות את זה אני לא מדברת עליכן אתן נהדרות.
אתמול בלימיט פרקתי כל עול. עד כדי כך שאני לא יכולה לספר כאן מה עשיתי.
אני רק אגיד שבסופו של הלילה מצאתי את עצמי ישנה בזרועות של בחור במיטה שלי וזה משהו שאני כמעט לא עושה.
קמתי בבוקר ואפילו לא מיהרתי לזרוק אותו מהבית אז אולי יש לי תקווה.
ביומים האחרונים כל פעם שאני יוצאת מהבית לטיול עם הכלב תופס אותי גשם שוטף.
וזה לא שיש גשם כשאני יוצאת מהבית בשני הצעדים הראשונים הכל נראה טוב הרחוב נראה רחוץ נקי ויבש, מבטיח לטיול. אבל בשניה שאני מתרחקת קצת מהבית יש שבר ענן וגשם שוטף מתחיל לרדת. אני נרטבת הכלב נרטב והטיול מתקלקל.
אתמול כשחזרתי הביתה גם הייתי צריכה להתמודד עם העובדה המעציבה שאף אחד מזוגות המגפים הישנים שלי לא ראוי לשימוש.
נכון שיש זוג מגפים חדש שקבלתי מהמסטר אבל הוא מתאים לערב ולא לעבודה.
לכן מצאתי את עצמי הולכת לעבודה אתמול עם כפכפי אצבע מחליקה בשלוליות. הגעתי לעבודה עם רגלים קפואות והחלטה שהיום אני הולכת לשנקין לקנות מגפים חדשות.
רציתי לצאת בזמן ארוחת הצהרים אבל כמובן כשהייתי מוכנה לצאת הייתה תקלה גדולה ולכן רק בשלוש וחצי יצאתי לשנקין. אבל חדשות טובות אחרי שנים שבהם לא מצאתי מגפים ראויים השנה מצאתי שלושה זוגות שניים כבר קניתי ואחד אני אקנה היום כי היו צריכים להביא לי מידה. אז אתמול היה פורה והיום יצאתי חמושה במגפים חדשים להתמודד עם הגשם שכמובן תפס אותי בדיוק ברגע הלא נכון. מתי כבר יחזור הקיץ.
סוף השבוע הקודם היה מאוד אינטנסיבי ואחריו הייתי צריכה די הרבה ימי התאוששות. את שני ימי החג ביליתי לבד בבית בדממת אלחוט פחות או יותר.
לא דיברתי בטלפון או במסנג'ר ובטח לא פגשתי חברים. גם את סוף השבוע ביליתי פחות או יותר בשינה וצפיה בסרטים סתמיים, רק אחר הצהרים בשבת פגשתי את המאסטר לקפה. עכשיו שאנחנו כבר לא ביחד כזוג הוא הפך להיות חבר טוב ומאוד יקר לליבי.
עם המאסטר דיברתי קצת על הגדרות נושא שמטריד בזמן האחרון מהסיבה הפשוטה שאחת השאלות שנשאלות כל הזמן במהלך האינטראקציה באתר או במסיבות זה "מה הסטאטוס שלך".
ואכן מאז שחציתי עם המאסטר את הקוים והפכתי לסאבית הנושא הזה מטריד אותי. פתאום הפכתי מבולבלת לגבי המגדר שלי.
מי שמכיר אותי יודע שאין בי שום דבר כנוע ומתמסר והאמת אני לגמרי להפך בדיוק כמו המאסטר אני מקרינה דומית. מצד שני אני נהנית עד הסוף מלהיות פאסיבית מלקבל ולא לתת מלהפסיק לנהל את העניינים. אז כן התשובה המתבקשת זה שאני מתחלפת וזו אכן ההגדרה שהוספתי לעצמי בסוגרים. אבל זה לא כל כך פשוט.
אם אני אעשה אנלוגיה לתחום אחר לגמרי לפוליטיקה.
גם בפוליטיקה יש שני צדדים מובהקים ואנשים נוטים לקבל אותם כחבילה מוגמרת. אני לעומת זאת לוקחת את מה שנראה לי הגיוני מכל צד (ולא אין לי כונה לפרט לא רוצה להיכנס לויכוחים פוליטיים בהערות) ולכן לימני אני שמאלנית לשמאלני אני ימנית ולמרכזי אני סתם מוזרה(:
כך גם בבדסמ. אני שולטת דומיננטית ואני אף פעם לא מאבדת את זה גם לא כשאני שוכבת עקודה לסד עם קולר על הצואר (מסתבר שקולר זה עניין של השפלה ואני בכלל חשבתי שזה שם בשביל שאני ארגיש יפה ומקושטת).
גם כשאני נשלטת אני מרגישה שהגבר שבמקרה הזה הוא דום בעצם משרת אותי את הצרכים שלי וההנאה שלי היא מרכז העניינים כאן. האמת שאחד הסיבות שהתחלתי לדבר יותר עם דומים זה ההרגשה שלי שהם הרבה יותר מרוכזים בי ובצרכים שלי.
דוקא עבדים שכאילו אמורים להיות שם לספק ולשרת את המלכה הרבה יותר מרוכזים מעצמם וחושבים כל הזמן מה הם יכולים לקבל מהמלכה ולכן מלכה שלא נזהרת, ואני מודה זה קרה לי כמה פעמים בטח בהתחלה, עלולה למצוא את עצמה על תקן משרתת שעסוקה בלמלא אחר הצרכים של העבד.
ואני, אני עצלנית, אני ורצה להיות פאסיבית אני רוצה שיעשו לי, אני רוצה לא לתכנן ולהיות אחראית, אני רוצה שמשהו אחר יעשה את העבודה, אני רוצה להתפנק. אין לי מושג אם זה הגיוני אני עדיין חדשה בעולם הזה ויודעת שיש לי הרבה מה ללמוד אולי זה אומר שאני סתם ונילית או אפילו סתם אחת שרוצה לעשות הכל בסקס ובטח ההגדרות שלי ימשיכו להשתנות ככל שיעבור הזמן ואני בטח אמשיך לחפור בבלוג אבל כמובן בשביל זה יש לי בלוג.
אז איזה יופי הצלחתי לסחוט מעצמי פוסט בלי שקרה לי שום דבר חדש אולי גם אני זונת צומי.
בתקופה האחרונה הייתי עסוקה באובססיביות מסוימת בסקס אבל אחרי הפרידה מהמאסטר והסקס הונילי נשארתי ריקה מפנטזיות ופתאום הייתי פנויה להיזכר בהנאה אחרת שלי אחת שלא הייתה לי מזמן. נזכרתי שמזמן לא עשיתי סמים. המחשבה עלתה בראשי כאשר הייתי במקלחת לפני היציאה ללימיט. לכן מבעוד מועד התקשרתי לבחור עם הסמים ושאלתי אותו אם הוא רוצה להצטרף. הבחור עם הסמים הוא ונילי לחלוטין אפילו לא קינקי אבל פעם הוא הראה עניין כשאמרתי לו שאני הולכת לשם. הוא אמר שאולי הוא יבוא לשם לפגוש אותי אחרי העבודה וידעתי שגם אם הוא לא יבוא ללימיט הוא בטח יבוא אלי אחרי.
הגעתי ללימיט טיפה יותר מאוחר ממה שתכננתי יחד עם החברה מהצפון שבאה להתארח לסוף שבוע. הפעם לעומת פעם הקודמת המקום היה מלא אנשים והאווירה הייתה מחשמלת. כשהגענו בדיוק התחיל סשן קשירה ולכן נעמדנו להסתכל. כל הסשנים הפומביים ביום שישי היו מאוד מרשימים. אני לא יודעת למה אבל בעבר כשהסתכלתי על סשנים הייתי מתמקדת בשולט או השולטת אבל הפעם הייתי מרותקת אל הסאביות אל התגובות שלהם השולטים היו שולים בעיניי ונראו כמו חבורת משרתים מין אומפה לומפה שסובבים סביב אמזונות נהדרות. אחת הנשלטות כל כך שבתה את ליבי עד שבמהלך הערב לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.
בסוף הערב התקשרתי לבחור עם הסמים אמרתי לו שאני הולכת הביתה הסברתי לו שיש אצלי חברה ולכן הוא אמר שהוא יביא איתו חבר שיהיה איזון.
הם באו אלי די מהר התיישבו בסלון עם בירות. חברה שלי שלא עושה סמים הייתה מאוד עייפה ולכן שלחתי אותה לישון במיטה שלי. ישבנו בסלון והסנפנו ושוב פעם הבחור עם הסמים סיפר לי כמה הוא אוהב אותי שזה כנראה הטקס הרגיל. אחרי כל הסשנים היפים בערב משום מה די התחשק לי להצליף קצת סתם להרגיש את ההרגשה אבל שני הבחורים היו ונילים אפילו לא הסכימו לראות את השוט ונראו די מזועזעים כשסיפרתי להם על חויות הערב. אחרי איזה שעה התחילו להיגמר הסמים ולכן אמרתי שאני משאירה לעצמי קצת ללבד ושלחתי אותם הביתה. איך שהם יצאו מהדלת החלטתי שלא בא לי להפסיק ולכן שלחתי SMS למסטול שהזמין אותו להסנפה והצלפה. הוא הגיע אחרי 20 דקות בערך הביא לי סמים אבל אמר שהוא קצת מדוכא ולא בא לו סשן אז דברנו קצת ואז הוא השאיר לי סמים והלך הביתה.
היה רק תשע בבוקר ולא רציתי להעיר את חברה שלי אז הסנפתי לבדי סידרתי מדפים יצאתי עם הכלב באחת הערתי את החברה ומאותו הרגע פשוט התחיל להיות נפלא. עם החברה הזאת עשיתי את הסשן המשותף לפני שבוע וכבר אז היו רמזים לכך שיש בנינו הרמוניה. הפעם זה פשוט יצא. אני בן אדם לא פטפטן כלומר זה לא שאני שתקנית או מפחדת לדבר אני פשוט לא פטפטנית ואני גם לא מדברת הרבה על עצמי (חוץ מבלוג כמובן) זה אולי נובע מהעובדה שאני לא אוהבת אנשים שמספרים סיפורים ארוכים על עצמם ולכן גם אם אני מדברת אז זה בדרך כלל מאוד בקצרה. אחד הדברים שקורים לי כשאני מסניפה זה שאני הופכת להרבה יותר פטפטנית ופתוחה ומשום מה אנשים אוהבים את זה. החברה שלי שלא נוגעת בסמים הצליחה להתאים את עצמה לרמת האנרגיה בצורה כל כך מושלמת שהיו פעמים ששכחתי שהיא בכלל לא מוסנפת. היה בנינו הרמוניה מושלמת, ניהלנו שיחה קולחת ומעניינת של 14 שעות בארבע בלילה בקושי הצלחנו להתנתק אחת מהשנייה וללכת לישון. החברה הזאת היא החברה הראשונה שלי מהכלוב ותמיד הרגשתי שקל לדבר איתה אבל בסוף שבוע הזה נולדה בנינו סוג של חברות שתחזיק לתמיד. חברות אמיתית.
היום היא הלכה הביתה הרגשתי קצת לבד אבל גם טוב לי עם השקט ואני אסירת תודה על הדברים הטובים בחיים.
לפעמים צריך לעשות מסע בחיים בשביל למצוא חזרה משהו שנאבד.
עם המאסטר שברתי תבניות הפכתי לסאבית (או לפחות לפאסיבית במיטה) התמסרתי לחושניות שבכאב ולניכור שבלהיות עם מישהו שהוא לגמרי שונה מהבחירות הרגילות שלי.
הייתה לנו תקופה טובה אבל זה היה כרוך בהרבה מאמץ ושכנוע עצמי.
עכשיו אחרי שזה נגמר החלטתי שאני רוצה קלילות אני רוצה אני רוצה לא להתאמץ אני רוצה לא להתגבר. לכן בחרתי בוניל או יותר נכון וניל עם תוספות. בתקופה האחרונה שלפני המאסטר כבר לא הצלחתי ליהנות מוניל. אז אתמול פגשתי בחור לדייט זו לא הייתה הפגישה הראשונה שלנו אבל זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו לבד הוא מתחלף אני מתחלפת ומה שזה יצר זה שוויון. ופתאום היה לי קל פתאום הרגשתי את ההרגשה הנפלאה כשיש תחומי עניין משותפים (מעבר לסקס) היה לנו קל הסתדרנו לא התאמצתי בכלל לתקשר זרמנו לחלוטין וכשהתנשקנו זה הרגיש נכון וקסום. הסקס היה נהדר היה כיף לגעת וליהנות בלי להתגבר על כאב בלי פחד ממה שיגיע בלי חשש ממגע. פשוט לזרום עם החושניות והתשוקה. סקס פשוט אמיתי ולא מסובך.
אל ההנאה הזאת מהדברים הפשוטים הגעתי דרך הסאביות, דרך שיא התחכום והמורכבות של סקס שרק ההכנה אליו לוקחת שעות. אבל לפעמים צריך ללכת רחוק למקום אחד בשביל לדעת ליהנות מההפך, נהניתי מהספונטאניות התשוקה והמגע. ברור לי שאני ארצה להיות סאבית ולעשות סשנים מתוחכמים שוב כשאני אמצע דום חדש שיראה לי מספיק מיומן ומספיק בטוח אבל בינתיים איזה כיף להיות קצת ונילית.
ביליתי שבועיים נפלאים עם המאסטר בעזרתו מצאתי את הנשלטת ואת המזוכיסטית שבי.
הסשנים היו מופלאים החברה הייתה טובה זמננו עבר בנעימים.
אבל דרכו של עולם היא שכל דבר טוב צריך להסתיים בסוף ולכן גם הקשר שלי עם המאסטר הסתיים.
ולא זה לא הסתיים רע אנחנו עדין ידידים ואני מקווה שהוא יהיה חבר טוב שלי עוד שנים רבות.
אבל המאסטר מילא חילק גדול מהחיים שלי בשבועיים האחרונים ויש איזו תחושה של אובדן וריקנות.
למדתי המון על עצמי על הנשלטת שבי ותודות לו יש לי אמון מחודש בגברים בחיים ובעצמי.
ועכשיו פני קדימה מצפה לחויות חדשות ואנשים חדשים חמושה בהרבה יותר ידע והבנה של המיניות שלי ושל ועולם השליטה.
אני עדיין רוצה לחקור את הצד הנשלט עדיין רוצה להרגיש קצת למטה אבל יודעת שגם המלכה שבי למדה הרבה והפכה להיות מלכה יותר טובה ומיומנת וגם אליה אני מתחברת מאוד.
אז זהו שוב חופשייה שוב לבד ושוב מחפשת ובכל זאת החיים יפים.
