The adventures of wrong a naughty girl

חברה סאבית שלי פנתה אלי ושאלה אותי אם אני מוכנה לסשן ידיד שלה שאף פעם לא סושן.
אמרתי שלא בא לי להיות אחד על אחד עם עבד כי בכל זאת כרגע יש לי דום אבל אם היא רוצה אפשר לסשן אותו ביחד, היא שאלה אם זה בסדר שאני אדריך אותה והיא תסשן אותו ואמרתי שכן. לכן סוכם ששניהם יבואו אלי ביום שישי בערב.
סיפרתי את זה למאסטר והוא התלהב מאוד שלח אותי הביתה עם קופסת הפתעות מלאה באביזרים נחמדים שחלקם חשתי על עצמי ואחרים היו לגמרי גברים.
בתשע בערב אחרי סיבובים רבים בשכונה הם הצליחו להגיע אלי הביתה.
הצעתי לבחור לשתות והוא אמר שהוא נוהג והוא רוצה רק מים לא התוכחתי.
שאלתי אותו מה הציפיות ועל מה הוא מפנטז ואחר כך התחלתי לפרוס את הצעצועים על השולחן הבחור התחיל להחליף צבעים יצא למרפסת לסיגריה.
כשהוא חזר נתתי לו להרגיש את האביזר עם המסמרים הדוקרים שהיה אמור להתלות לו על הביצים והוא יצא שוב לסיגריה וגם ביקש בכל זאת לשתות בירה.
הוא חזר ואז התחלנו. אמרתי לו להתפשט ולהישאר עומד. אמרתי לחברה שלי לקחת את הקרופ ולהצליף בו קצת בעדינות בזין בביצים ובפטמות. הוא לא התרגש כל כך אמרתי לה לקחת מתקן קש דוקר ולסובב לו על הפטמות והוא עדיין לא התרגש אז הבנתי שיש לו עמידות. אמרתי לה לעבור לשוט זנבות שלי הרגיל . היא השעינה אותו על הכורסה והתחילה להצליף וזה לא הזיז לו אז שאלתי את החברה אם היא רוצה שאני אדגים לה איך מצליפים היא אמרה שכן קמתי מהספה והראתי לה טכניקה. מאותו רגע הסשן הפך למשותף הצלפנו בו לחילופין עם שוט הזנבות הרגיל ועם שוט הזנבות הקלוע בקרופ חזק על הזין והביצים תלינו עליו את האביזר עם המסמרים הדוקרים, הורדנו אותו ע ארבע והחדרנו לו קרח ואצבעות הוא היה בתול ומכווץ כולו. הפסקנו כשהוא התחיל לרעוד.
היה כיף, חברה שלי כל כך נהנתה שהיא שינתה את הסטאטוס שלה מסאבית למתחלפת.
למחרת היום היא שלחה לי הודעה שהבאנו את הבחור לסאב ספייס ושמחה אותי יותר. הסכמנו שנעשה את זה שוב בקרוב.

לפני כמה ימים שאלתי את המצליף שפגשתי לפני שבועיים אם הוא עדיין רוצה שאני אסשן אותו. הרגשתי אשמה שהבטחתי ולא קימתי. הצעתי שאני אסשן אותו והמאסטר יפקח וייתן לי הנחיות. המצליף להפתעתי ענה שהוא מעדיף לראות את המאסטר מסשן אותי כי הוא רוצה ללמוד. אקסביציוניסטית שכמוני ישר נדלקתי על הרעיון ואמרתי שאני אשאל את המאסטר אם הוא מסכים.
להפתעתי המאסטר הסכים ולכן בצאת החג מצאנו את עצמנו בדירה של המאסטר בדרך לסשן.
זו הייתה הפעם הראשונה שעמדתי להיות בערום מלא מול שני גברים ובאופן כללי הפעם הראשונה שאני עוסקת בפעילות מינית עם שני גברים בו זמנית.
ולכן כאשר התיישבתי בסלון הלב שלי דפק והרגשתי איך הדם אוזל לי מהפנים איך שהוא לא יכולתי לדמיין שעוד מעט אני אהיה ערומה ופסוקה מול האנשים האלו. המאסטר פתר את הבעיה יפה בלהכין לי את המשקה האהוב עלי. ואכן זה עזר ונרגעתי קצת.
היה לנו כונה מלאה לשתף ברמה מסוימת את המצליף אבל ככל שהסשן התגבר המצליף ישב בצד כאילו הוא רואה איזה סרט הדגמה משנות החמישים. נראה לי שאם היה לו דף ועט הוא היה לוקח סיכומים. אומנם רוב האנשים כאן לא יודעים איך אני ניראת אבל אני לא בחורה שנשארים אדישים לערום שלה ובמקרה הזה לא הייתי סתם ערומה אלה קשורה לסד ידים למעלה רגלים מפוסקות בקיצור היה מה לראות.
אבל המצליף יש שם כמו איזה דג מלוח והסתכל בנו כאילו אנחנו מיזם במוזאון.
אחרי כשהתחלנו לדבר הוא כל הזמן היה עסוק בלהסביר למה זה לא ממש שונה מהסשנים שהוא עושה ואני חשבתי בן אדם איפה אתה חיי אני כמעט נרדמתי בפעם האחרונה שהוא הצליף בי.
כמובן שהבנתי שהוא רצה לבוא בעיקר בשביל להוכיח לעצמו שהוא טוב.
גם המאסטר וגם אני יצאנו מתוסכלים מהחויה על אף שגיליתי על עצמי שאני יכולה להיכנס לסשן ולגמור כמו גדולה גם אם איזה גולם בחדר שצופה בנו כאילו אנחנו ניסוי בביולוגיה כנראה שום דבר לא יכול להפריע לי בזה.
המאסטר ואני הסכמנו שבפעם הבאה שמצרפים מישהו הוא יבחר אותו.

אחרי תקופה מאוד טובה אני בתחתית של התחתית היום.
הכל הולך רע. כבר ב8 בבוקר הודיעו לי על תקלה בעבודה ולכן מיהרתי לבוא והגעתי ב9 במקום ב9 וחמישה. כמובן שהתקלה בכלל לא הייתה תלויה בי ובכלל היתה של בזק.
מאז העניינים רק התדרדרו והשיא היה כשהודיעו לי שעל אף שכולם לא עובדים בחול המועד סוכות אני אצטרך להגיע די הרבה ולעשות דברים ממש מבאסים.
וכל זה יחד עם זה שהדום החדש שלי זה שהאמנתי שהוא שונה ואחר ושווה אמון איכזב אותי בטירוף אתמול בלילה.
הרס לי הכל ועכשיו אני לא יודעת אם אוכל לתקן את זה. אני לא מבינה מספיק ביחסיים של דום וסאבית אבל משהו בהתנהלות היה כל כך לא נכון שעמוק בתוך הבטן יש לי תחושת קבס שלא עוזבת ומלוה אותי כל היום.
אולי זה גם בגלל העובדה שהלכתי לישון אתמול ב3 בלילה ואני קרועה מעיפות.
אז כרגע ממש לא טוב לי בפנים ואני רוצה הביתה להתכרבל בכדור ולמחוק את המוח מול הטלויזיה.

אתמול היה ניסיון נוסף וגם הוא צלח יפה. מצאתי את עצמי עקודה לסד ראש למטה קשור בקולר רגלים וידים קשורות מאחור והטוסיק מורם. השוט הפעם היה שוט שבמקום זנבות של עור שטוח היו לו צמות עוד דקות וחותכות.
כשגמרתי ראיתי כוכבים. כששוחררתי מהסד הרגשתי מרוקנת מאנרגיה וחלשה כמו תינוק רועדת כולי. אם זאת הרגשתי הכי חזקה בעולם בילתי מנוצחת כאילו התמודדתי עם משהו ויצאתי בסדר.
כשהבנתי לפני זמן מה שאני אוהבת להכאיב הייתי צריכה לצלול אחורה ולהבין את זה יותר ועכשיו כשאני יודעת שאני אוהבת גם לכאוב אני רוצה להבין מאיפה זה מגיע.
אז קודם כל מבט לאחור. הפעם הראשונה שהחשד עלה בראשי היה אחרי שעשיתי את הפירס הראשון. זה היה פירס בטבור והייתי מהראשונות שעשו זאת בתל אביב. הפחד ההתמודדות האדרנלין ששתף אותי אחרי גרמו לי להיי מדהים שנמשך יום שלם זה בטח הוסיף שכשיצאתי לרחוב עם התחבושת הגדולה ששמו לי על הבטן אנשים עצרו אותי ברחוב ושאלו אותי מה זה והסתכלו עלי בהשתאות כשהסברתי שזה פירס.
ניסיתי לשחזר את ההרגשה כשעשיתי פירס נוסף אבל זה לא חזר ואני זוכרת שהייתה בי אכזבה שזה לא כאב.
בקצה המוח ידעתי שאני קורצת למקום מסוים ידעתי שS&M קיים אבל לא רציתי ללכת לשם לא הייתי מוכנה זה נתפס לי כסטיה בראש.
גם כשגיליתי שאני אוהבת להכאיב זה עבר לי בראש נזכרתי בפירס נזכרתי בזה שחיפשתי את ההרגשה הזאת שוב ולא מצאתי אבל עדיין לא הייתי מוכנה לזה בעצמי לא הרגשתי שאני יכולה לבטוח באף אחד.
בימים האחרונים שברתי את המחסום הזה או אולי הצלחתי לבטוח מספיק במישהו לשים את גופי בכפיו ולתת לו לעשות בי כרצונו וכבשתי גם את הפינה הזאת.
אחד הדברים ששמתי לב אליהם זה שכאשר אני נמצאת בפנים ההתמודדות שלי היא מול עצמי, אני לא אפסיק משהו שכואב כדי לא לאכזב את עצמי. ההתמסרות שלי היא לעצמי לתחושות שלי והניצחון הוא מולי. אני אומנם אסירת תודה לאדם שמשקיע ועוזר לי להגיע למקומות האלו אבל האהבה המלחמה והניצחון הם מולי ובעצם אני היחידה שנמצאת שם. ובסופו של דבר התחושה שאני יוצאת איתה היא תחושת עוצמה תחושת ניצחון ותחושה שאני מסוגלת הכל.
אני הרבה פחות אמביולנטית לזה מאשר שהייתי לעובדה שאני אוהבת להכאיב כי אין כאן שום בעיה מוסרית ערכית. אז אני אחתום בעובדה שאני מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה.

כמובן שאם נכנס לי רעיון בראש אז אני אנסה לבצע אותו כמה שיותר מהיר וכמה שיותר יעיל.
ולכן אחרי שהתקלקל עם השולט הראשון החלטתי לנסות שולט אחר.
הפעם בחרתי מישהו מאוד מנוסה והרבה יותר מבוגר ממני מישהו שאני מדברת איתו כבר זמן מה וכבר פגשתי אותו בנסיבות ידידותיות.
ואכן הסשן איתו היה משהו אחר לגמרי והרבה יותר נכון לי. הפעם כן הרגשתי את ההרגשה ששמעתי עליה כל כך של כאב מעורב בהנאה והפעם זה הרגיש הרבה יותר אמיתי.
אני לא יכולה להיכנס לפרטים של כל מה שהוא עשה לי בעיקר כי אני לא ממש יודעת מה גרם איזה תחושה. כל מה שאני יכולה להגיד שהרגשתי במערבולת של תחושות מנוגדות של כאב והנאה ואחר כך כמובן ריחפתי.
היום יהיה מבחן הפעם השנייה שלרוב גברים לא שורדים אצלי אבל יש לי אמונה אמיתית שהפעם תהיה שונה ואני מקווה שזה יהיה תחילתו של קשר ארוך ומהנה.
לעניינים אחרים המסיבה של אייר אתמול הייתה מעולה על אף שהגעתי גמורה מהיום העמוס.
הצלחתי לשדך בין חברה שלי והמסטול וזה נראה מבטיח. פגשתי המון אנשים חדשים וישנים והרגשתי מאוד בבית. היו סשנים מאוד נחמדים על הבמה היה כיף לראות. בשלוש הגעתי הביתה ממוטטת והלכתי לישון מסופקת ועייפה.

הניסיון השני שלי לטעום את הצד האחר כבר הרגיש אחרת לגמרי.
החלטתי לשחק את המשחק עד הסוף. קבענו לערב, שאלתי אותו מה ללבוש מראש והתלבשתי בקפידה לפי בקשתו (לחלוטין בבגדים שלא הייתי בוחרת בעצמי). הגענו אליו הביתה והוא שלח אותי לחדר השינה לסדר את המיטה יפה ולחכות שם עם חוטיני חזייה ועקבים עד שהוא יבוא. כמעט העפתי לו שתי סטירות על העניין של לסדר את המיטה אבל החלטתי לזרום.
כשהוא הגיע הוא אמר לי לעמוד על 4 על המיטה טוסיק מוגש אליו למעלה מאוד מפוסקת הוא סידר שיהיה לי נוח עם כריות כי הוא אמר לי שאני אהיה כך הרבה זמן הוריד לי את התחתונים והתחיל להצליף.
בהתחלה ההצלפות היו חלשות אחר כך התחזקו וכך גיליתי על עצמי שדברים לא כואבים לי עד כדי כך. מצאתי את עצמי משועממת מרוכזת בעובדה שקר לי מדי כי המזגן חזק. הטוסיק שלי ספג את ההצלפות וזה לא עשה לי הרבה בשלב מסוים הוא התחיל להחדיר לי דברים ולשחק עם הדגדגן שלי וזה כבר הפך ליותר מעניין אבל האמת הנזק נעשה וכבר לא הייתי שם. לא הצלחתי לגרום לעצמי להאמין שאני נשלטת באיזה דרך. גמרתי הוא חיבק אותי ואז שאלתי אותו
עשית אי פעם אנאלי?
הוא שאל לבחורה?
אני עניתי לא, לעצמך.
הוא אמר לא ואני אמרתי אז צריך לעשות.
ומאותו הרגע חזרתי להיות המלכה ופתאום הוא ממש רצה שאני אסשן אותו אפילו שהוא לא עשה את זה אף פעם.
הסברתי שאני עייפה מדי והחלטנו שנעשה את זה בלילה הפנוי הבא שעומד לקרות היום. היה לי נעים לדעת שלא איבדתי את המלכה ואני מניחה שיהיה נעים לסשן מישהו שאף פעם לא היה בצד השני. בדיוק כמו שהיה נעים לו לפני כמה ימים. אבל אני עדיין לא ויתרתי על להתחלף פשוט ברור לי שזה כבר לא יהיה איתו כי ברגע שנקבעה ההיררכיה האמיתית בנינו היא כבר לא תשתנה. אבל אני עדיין אשמח להכיר מישהו שיצליח להישאר מלמעלה כי אני עדיין סקרנית ועדיין לא מרגישה שבאמת חוויתי שליטה אמיתית.
וכמובן עברו כבר יותר משבועיים בלי שנפלה עלי צרה חדשה וכבר חשבתי שהשלישית לא תבוא אבל אתמול לכבוד השנה החדשה גנבו לי את הארנק. מה שדי מפריע לשמחת החגים אבל לא נורא מה שלא הורג אותך מחשל אותך.

כבר הרבה זמן אני מרגישה שמשעמם לי ושאני צריכה משהו חדש ולכן בזמן האחרון חשבתי שאולי כדאי לנסות את הצד השני.
לא באמת ידעתי אם אני יכולה אבל בעקבות ההחלטה הזאת ערכתי את הפרופיל ושיניתי את ההגדרה שלי למתחלפת.
ואכן שולטים החלו לפנות אלי ואפילו פגשתי כמה אבל הם לא העיזו ומקסימום קבלתי מהם וניל ואפילו צייתנות.
אתמול זה השתנה כי סוף סוף פגשתי מישהו שהעיז.
אולי זה היה בגלל שבחרתי ללכת לדירה שלו ולא לשלי, אולי בגלל שהייתי מוכנה והוא הרגיש, אולי סתם עניין של מקום נכון וזמן נכון או שהוא היה מאוד מעורר אמון. אבל עשיתי את זה נתתי למישהו לסשן אותי. פתחתי את הצד הזה בי שמתי את עצמי בכפיו של מישהו אחר.
נכנסנו לדירה הוא הצמיד אותי לקיר ליד המיטה הוריד ממני את השמלה העמיד אותי על המיטה ופתאום הוציא שוט אני נלחצתי אמרתי מין היי קטן שכזה אבל אז אמרתי לעצמי שאני אבדוק את ההרגשה ואם לא יתאים אני אפסיק אותו. אז הגשתי לו את הטוסיק שלי ושקעתי בהרגשה. חיכיתי לרגע שבו זה יכאב שבו אני ארצה להפסיק וזה לא קרה. הבחור הצליף בי והשוט היה מלטף ונעים אפילו שהרגשתי את הצביטה הקלה לעור. מדי פעם הוא הניח את הידיים על הדגדגן שלי עשה לי נעים ובדק את מצבי. אחר כך עברנו לדברים יותר פורנוגרפים. יצאתי משם מאושרת ושלווה.
היה לי נעים להיות המרכז היה לי נעים לתת למישהו אחר לנהוג לשם שינוי היה לי נעים שמשקיעים בי ושהתפקיד שלי הוא רק להתרכז בהנאה. אז כן אם ככה מרגיש הצד השני אני שמחה שהתחלפתי.

יצאתי לחתונה אתמול בלב כבד דמיינתי את עצמי יושבת בצד לא מכירה אף אחד ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. לצערי אני מאוד ביישנית באירועים המונים מה שגורם לי לפחד ללכת לבד.
מאחר שהתכוננתי לערב קשה פיציתי את עצמי בכך שקבעתי עם בחור נחמד שנפגש אחרי החתונה.
בחרתי ללבוש לחתונה שמלה שחורה קטנה עם תחרה למעלה ומחשוף סנדלי עקב שחורים מבריקים את התחתונים השארתי בתיק למקרה ש..
כשיצאתי מהבית קלטתי שאני מסובבת ראשים ברחוב וזה גרם לי להרגיש שהשמלה חשופה מדי. משום מה כל פעם שבחורים מסתכלים עלי בשכונה אני מרגישה לא בנוח ברגע שאני יוצאת ממנה זה הופך לבסדר.
הגעתי לקניון עזריאלי והקניון היה עדין פתוח ועובד והרגשתי עוד יותר מוזר עם האיפור והעקבים והבחורים שהסתכלו על המחשוף אבל כשעליתי במדרגות הנעות בחור חמוד שבדיוק ירד במדרגות מולי שאל אותי לאן את הולכת אמרתי לחתונה הוא שאל לבד אמרתי שאין מלעשות ולא השגתי דייט אז הוא אמר קחי אותי אמרתי לו שהוא לא לבוש מספיק יפה. זה שיפר לי את מצב הרוח.
נכנסתי פנימה חיבקתי את חברה שלי שנראתה מדהים הלכתי לברך את החתן והרגשתי לבד. אבל פתאום ניגש אלי בחור שהיה לי איתו קטע פעם שלגמרי שכחתי שהוא יהיה שם (החברה המתחתנת הכירה בנינו) ומאותו הרגע לא הייתי לבד. גיליתי שאני מכירה הרבה מהחברה ואלו שלא הכרתי מאוד השתדלו להכיר אותי הרגשתי מחוזרת מאוד, האקס שהגיע עם החברה החדשה נראה הרבה יותר מעוניין לרקוד איתי ואפילו אמר לי שנורא רזיתי ושאני ניראית מעולה. אפילו החברים ההומואים של חברה שלי התפעלו מהשמלה. היו גם בחורות עם מחשופים הרבה יותר גדולים משלי אחת אפילו ממש לבשה רק חזייה.
הדייט שלי התחיל לשלוח SMS לבדוק מתי נפגשים וכמובן שאל אותי אם אני לובשת תחתונים (כנראה גם הוא קורא את הבלוג) כתבתי שלא. ב11 הודעתי לו שיבוא לקחת אותי עוד חצי שעה ושיביא את הסטראפ.
חצי שעה אחרי הבחור חיכה לי למטה באוטו הסטראפ מוכן בשקית אמרנו שלום והחלטנו לנסוע הביתה כי לא התחשק לי עוד דרינק בחוץ. שתי דקות אחרי שנכנסתי לאוטו הוא שם את היד שלו בין הרגלים שלי לבדוק שאכן אני בלי תחתונים ונגנב גם אני נגנבתי כי כל הערב חיכיתי להרגשה הזאת.
היד שלו נשארה שם וגרמה לשנינו מאוד לא להתרכז בנסיעה ולטעות בכל פניה אפשרית. אחר כך הוא אמר לי שהוא חשב שאני בטח כן אלבש תחתונים ואגיד לו שבסוף התחרטתי.
מיותר לציין שכשהגענו הביתה עשינו סקס נהדר ושהסטרפ שהיה גדול במיוחד, כיכב.
היום הגיע אלי ידיד שבישל לי ארוחה נהדרת וצילם אותי כדי שסוף סוף יהיו לי תמונות טובות להראות יום אחד לנכדים. אז זהו חזרתי לעניינים והחיים חזרו להיות טובים.

יומים אחרי התאונה אני יכולה להגיד בודאות שלא נפגעתי. הגב לא כואב והצואר לא תפוס. האיבר היחידי שלי שכואב זה המוח. האוטו גמור מורידים אותו מהכביש וזה אומר שפשוט לא יהיה לי רכב ב foreseeable future מצד שני יש סיכוי שאני אקבל שלילה אז זה סוג של מסתדר. אני כל הזמן מנסה לכבות את הקול שאומר לי בראש מה יכולתי לעשות אחרת.
מעבר לזה החיים שלי מאוד משעממים בזמן האחרון חוץ מקצת סיבר סקס לא עשיתי כלום אבל המוח עובד שעות נוספות. מחר חברה שלי מתחתנת הייתי אמורה ללכת עם האקס אבל אתמול הוא הודיע שהוא מביא דייט וכך יוצא שאני אהיה זאת שמגיעה לבד לחתונה. כמובן שהייתי יכולה למצוא דייט אבל בשלב הזה זה ידפוק לחברה שלי את כל סידור הישיבה והבאסה הכי גדולה זה שאני אצטרך לקחת מונית לשם כי כמובן אין לי אוטו. אבל לא נורא אני אשים על עצמי שמלה סקסית ואלך בלי תחתונים וככה אני ארגיש כמו מליון דולר ואשים זין על כולם אם כי מזל שזו לא חתונה של מישהו מהמשפחה שלי.

הספקתי להיות אתמול יום שלם בעבודה. היום משום מה החליטו שאנשי המחלקה שלי יוכלו ארוחת בוקר במסעדה בפארק הירקון. אז נסעתי עם האוטו לפארק ירקון איתי לקחתי טרמפ חברה שגרה בשכונה. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה והאוכל טעים. בסוף הארוחה התברר שחלק מהאנשים צריכים טרמפ חזרה למשרד אז חזרתי עם מכונית מלאה באנשים. שתי דקות מהמשרד נכנס בי טוסטוס עם שליח ונמרח על הרצפה לפני, אני מרוב פאניקה וגם כדי לא לדרוס אותו פניתי שמאלה לאן שהיה פנוי ועליתי על סלע בצד (כן יש סלעים במרכז תל אביב). זה היה נורא יצאנו בריצה מהאוטו הזמנתי אמבולנס בקול רועד אנשים התאספו הייתי מפוצצת אדרנלין. אחרי כמה זמן התברר שהנוסעות שלי גם חטפו מכה ולכן פינו את כולנו לבית חולים. בליתי את הבוקר בבית חולים שם לא ממש בדקו אותי.
האמת שאני לא מרגישה כלום חוץ מזה שהגוף שלי עדיין רועד אבל החברות שלי לעבודה קיבלו מכות ועשו להם צילומים. למזלי אף אחד לא נפגע קשה וזה כולל את רוכב הטוסטוס.
אבל כמובן לא חזרתי לעבודה אחרי. אבא שלי שלקח את האוטו אמר שהרדיאטור שבור וצריך לתקן כך ששוב אין לי רכב אבל זה בסדר אני יכולה בלי. אפילו לא לקחו לי את הרישיון מעניין אם אני אקבל שלילה.
אומרים שצרות באות בשלשות אז דלקת ראות זה אחד, תאונת דרכים זה שתים, מעניין מה תהיה השלישית.