אחרי כמה ימי מחלה ביום שישי בערב התחלתי להרגיש טיפה יותר טוב וכמובן זו הייתה סיבה לחגיגה ולכן שאלתי חברה אם היא רוצה ללכת ללימיט. הסיבה שבחרתי את הלימיט היא שלא צפוף ומלא עשן יחסית לברים התל אביבים האחרים ביום שישי. החברה לא בדיוק רצתה ללכת אבל המסטול בעיתוי מדהים בדיוק התקשר לשאול אותי אם אני כבר בריאה ורוצה לעשות משהו. אז בסביבות 2 בלילה מצאנו את עצמינו בדרך ללימיט.
כשהגענו הדבר הראשון שראיתי זה שיש יותר אנשים ממה שהיה שבוע שעבר אבל עדין לא היה צפוף. ואז גיליתי משהו שכולם כאן בטח יודעים שזו קהילה קטנה, קטנה מאוד.
מיד פגשתי את כל מי שהכרתי במסיבות הקודמות. אחרי זה פגשתי את הזיון האחרון שלי, הבחור שלא הצלחתי להכאיב לו. האמת ממש נהניתי לדבר איתו וחשבתי שחבל שהוא קולר יומיים אחרי הדייט שלנו.
היו סשנים נחמדים אנשים יפים עשו דברים יפים לאנשים יפים אחרים ממש נהניתי לראות. אבל זה גרם להרגיש לחוצה כבר רציתי להצליף במישהו בעצמי ואחרי 3 דרינקים גם הייתי חרמנית בטרוף ורציתי להרגיע אז עשיתי כמה שורות (למסטול כמובן תמיד יש) והצלפתי במסטול שתי הצלפות בחדר פרטי עם שוט שבחורה נחמדה הביאה. אחרי שתי הצלפות המסטול שבכלל לא מתחבר לכאב אמר די די ואחר כך הוא אמר שמזל שהוא היה לבוש. אחר כך הלכתי לראות סשן נוסף ואז המסטול אמר שנמאס והוא רוצה הביתה. הגענו הביתה ואני התחלתי להסניף יותר ברצינות. ידעתי שזה רעיון לא טוב ידעתי שאני עדיין חולה וזה יתנקם בי אבל היה כל כך נעים והמסטול היה מקסים במיוחד והיה לי ממש נעים בחברתו. בשלב מסוים הצלפתי בו שוב אבל מאוד בעדינות כמעט ליטפתי אותו עם השוט ונתתי לו סטירה סתם כדי for good measure. לכל אורך הזמן הבחור עם הסמים הציק לי בSMS בשאלות של מתי הוא הולך. כנראה יש לו חוש שישי שאומר לו מתי אני מתמסטלת, אבל לא התחשק לי לפגוש אותו. וגם אחרי שהמסטול הלך עדיין אמרתי לו שאני לא לבד. אחרי שהמסטול הלך לישון התחלתי לסדר את הבית ולהחליף מצעים, מה שכבר הפך לסוג של טקס סיום אצלי, כדי שאחרי הירידה יהיה לי טוב. אפילו הוצאתי את הכלב לגינה. בערב ב7 כבר הייתי במיטה וישנתי 12 שעות רצוף. קמתי הבוקר גמורה וכמובן שהמחלה חזרה אבל הייתי חייבת ללכת לעבודה כי הבחור שמחליף אותי במילואים. אז אני כאן מחזיקה מעמד בקושי ויודעת שזה אשמתי אבל היה שווה.
לפני 16 שנים. 15 ביוני 2008 בשעה 9:25
