בכל בוקר אני הולכת לתומי לעבודה ובדרכי אני חולפת על פני מחלק עיתונים (מהעיתונים הקטנים שמחולקים בחינם) שמציע לי עיתון, אני תמיד מסרבת.
מחלק העיתונים לא מוותר וכל בוקר הוא מציע את העיתון וכנראה גם אומר משהו שאני לא שומעת כי אני עם אוזניות ומוזיקה. בהתחלה חשבתי שהוא לא מזהה שאני הבחורה שאומרת לא אחר כך הבנתי שהוא מנסה לתפוס את תשומת ליבי והיום הבנתי שאני מוטרדת כשאיך שהוא בדיוק התחלף שיר כשחלפתי על פניו ושמעתי אותו צועק משהו על תתייחסי או תגידי תודה.
זה מעצבן הוא עומד במסלול שלי לעבודה וזכותי ללכת לעבוד בלי להיות מוטרדת. לא יכול להיות שאדם יטריד בחורה שחולפת על דרכו באופן יום יומי. בשלב הזה הרי כבר ברור שאני לא רואה אותו ממטר. הבטחתי לעצמי שמחר אני אטרח לעצור לידו להוריד את האוזניות ולהגיד לו שאני לא מעוניינת ושאין סיכוי שאני אתעניין ושיעזוב אותי לנפשי. אני פשוט לא מבינה אנשים כאילו מה הוא משיג מלהציק לי כל בוקר. וזה לא שאני מתחסדת, כשאני יוצאת לפיק אפ באר או אפילו נמצאת כאן באתר ברור לי שבחורים יתחילו איתי וברור לי שחלק מהם יציקו אבל אני מקבלת את זה כי שמתי את עצמי במצב שבו אני נגישה וזה בסדר. אבל לעזאזל אני בדרך לעבודה בוקר מוזיקה באוזניים משקפי שמש גדולים אז למה להציק ולמה כל יום במשך חודשים. אני מניחה שזה חוסר כבוד בסיסי לנשים או לאנשים.
אתמול בלילה חלמתי חלומות רעים כל 10 דקות וקמתי וצעקתי על אנשים נעלמים ניערתי את השמיכה בשביל למצוא מפלצות מאיימות. למזלי בשלב מסוים עברתי לשינה עמוקה בלי חלומות וזה נפסק. כנראה זה קרה בגלל הספר שקראתי לפני השינה, או אולי בגלל שהכלב אכל לי את הכורסאות יומיים רצוף ואתמול הלכנו לישון לא מדברים.
הסתכלתי אחורה בבלוג (איזה כיף שתמיד כתוב כמה ימים עברו מאז שפוסט נכתב) וגיליתי שהפעם שהסשן האחרון שלי היה לפני 9 ימים והסקס האחרון שעשיתי היה לפני 16 יום. אני מקווה שזה יסתדר בסוף שבוע הזה כי לדעתי המחסור מתחיל להשפיע ואני הרבה פחות חכמה.
לפני 16 שנים. 17 ביוני 2008 בשעה 8:05
