הבלוג של השולט אור

יש לילות של יופי,
בהם הסקס הופך להתעלסות
והשתיים - לאחת.

לילות שמשאירים אחריהם
עיניים מוצפות מבע,
תחושה של עדנה
ומלאות של אהבה.

הערב, אפשוט מעלייך את מעטה התרבות
כדי להלבישך באופנה של כניעות.
חבלים ישמשו חזייה מהודקת,
שעווה תכסה צניעותך המתחסדת,
הצלפות ישמחו את לבי ואת ישבנך
וקריאות הכאב ירגשו דגדגנך...

הערב תזחלי אל רחמיי
ובלבך תבקשי לא למצוא אותם נוכחים 😄

שפחה שלי,
הגבירה שלך רעבה אלייך מאוד.

אני חולה בשפעת.
ככה סתם באמצע החיים, אני מוקפת בטישואים ובתרופות.
זה לא ממש מוצא חן בעיניי.

מה שכן עושה לי את ההבדל בין שפעת לשפעת... זו האישה שאיתי, שמתוך שינה לא הפסיקה ללטף את השכמות שלי, בדיוק איפה שכואב מהשיעול, שרצה הבוקר להוריד את הכלבה במקומי ושעל הדרך קנתה את כל מה שצריך כדי להכין לי את מרק העוף והירקות שלה.

אני חושבת שאני מאוהבת בה בטירוף.
אפילו להיות חולה נעים לידה :)

לפעמים רק עימות מעניק לך שחרור אמיתי.
בפעם הראשונה אני מרגישה חופשיה לחזור לחיים בראש זקוף.
יש מצבים שלא ניתן להתמודד אתם בכלים שהוענקו לנו בבואנו לעולם הזה. מצבים חסרי הגיון, חסרי שפיות, חסרי תכלית... שהדבר היחיד שניתן לעשות מולם הוא להבין שאין מה לעשות.
לפעמים התקווה טורפת את השפיות ולפעמים רק אבדנה של התקווה, יכול להשיב תקווה מסוג אחר לחיים.
אי אפשר לחיות בלי תקווה, אבל לפעמים עליה לשנות את תכליתה.

אין עוד טעם להיקרע מול העבר בתקווה לשנותו. נתקלתי ברוע ובחוסר שפיות, והדרך היחידה לשמור על שלמותי היא בלא להיתקע מול העבר הזה.
זו הבחירה שלי.
זו ההחלטה שאני לוקחת איתי.
24 השעות האחרונות היו ליממה של שינוי נפשי עמוק שעברתי. תחילתו בזעם וסופו בהבנה שלא כל דבר ניתן לשנות. לא הכול נתון בידינו או בידי ההיגיון.
מהרגע שהבנתי את זה, יצאתי לכבוש לי שוב את העולם.
סגרתי עם לקוח אחד ואני בדרך לסגור עם שני.
שום דבר לא יסיט אותי מעכשיו מהדרך אותה אני משרטטת עם אשתי.
מסע החיים - ברור לי כעת בנתיבו, ואני מתכוונת לכבוש לצדה את הנתיב הזה.

אז פנו דרך! השליטה יוצאת לכבוש את העולם ולצדה אהובתה.
מי יהין לנסות ולעצור אותנו? 😄


** דרך אגב, אתמול חגגנו חמישה חודשים יחד. זרי פרחים או אייקונים מחוייכים מתקבלים תמיד באהבה 😄
למהדרין - נו טוב, אפשר לשלוח לנו קופוני ארוחה חינם, לא נגיד לכם לא :)))

סוף סוף התחילו לנחות המטוסים שמובילים את הציוד הרפואי מאירופה לישראל. מדהים עד כמה אנחנו תלויים בהם. המנהל האדמניסטרטיבי של איכילוב הסביר לנו שכל בתי החולים חצי הושבתו בגלל הר הגעש האיסלנדי.
אבל עכשיו הם חזרו לעבוד ואנחנו זכינו בתאריך לטיפול של אהובתי.
החל מה-17 במאי, אנחנו נכנסות לבידוד.

אנחנו ולא היא,
בביתנו ולא בבית החולים.
למה?
ככה.
כי אין להם אפשרות.
החדר האטום תפוס עד אמצע הקיץ.

פקודת היום קובעת ש...
הבנות יתמקמו אצל הסבא והסבתא, ויגרמו לה לתלוש שיער מיאוש ולו להקריח עוד קצת.
אני והכלבה נתמקם על הספה בסלון.
האישה תסתגר בחדר עם מחשב וטלביזיה ולא תוציא ממנו את האף למשך שבוע.
החתולים ישתדלו להתעלם באלגנטיות מהכלבה והיא מהם...
ארוחות האישה תקבל שלוש פעמים ביום על צלחות חד פעמיות (בתנאי שהיא תתנהג יפה).
במקום ללבוש בגדים שאחר כך יושמדו, היא תסתובב עירומה ותעשה איתי סייבר סקס במצלמה (תמיד יש פעם ראשונה לדברים טובים).
הבת הגדולה תקבל בכל ערב את הרכב כדי לצאת לבלות ואני אקבל אותו בבקרים כדי לצאת לעבוד.
הסבא והסבתא יציעו שוחד לאולמרט בתנאי שהוא יסכים לקחת את הבנות אליו לכמה ימים.
שולה זקן תשמור על זכות השתיקה.
בינתיים.
איך שהשבוע יסתיים - נשטוף את הבית מהקרינה ונחזור לחיים שפויים, מה שאומר שנתחיל לחפש דירה חדשה בהרצליה לעבור אליה.
קטן עלינו אני חושבת. 😄

עוד אין תשובה מהפגישה של חמישי שעבר והעצבים מתחילים להיכנס לפעולה.
אף אחד לא קיבל תשובה. אנחנו מעבירים בינינו טלפונים ומתעצבנים.
הבטיחו להודיע עד ראשון שעבר ולא קיימו.
ההמתנה שוחקת את העצבים.
שיתקשרו כבר!

כמו שנתתי לך אותי הלילה
לא נתתי מעולם.
כמו שלקחת וחיברת בין
נשמתי לגופי - לא חוברתי מעולם.
כמו שהענקת לי את הזכות ליפול
בידיעה שתתפסי - לא נסקתי מעולם.

את הכי טעימה לי בעולם.........

הרגע קראתי שסוף סוף חודשו הטיסות מאנגליה, אני מקווה שזה אומר שיוכלו לבצע את הטיפול הרדיואקטיבי כבר בראשון הקרוב. תחזיקו אצבעות 😄

הקטנה של אשתי מושפעת ובטוחה שכל שפעת שיש לה פירושה סרטן. כל יום מחדש אנחנו מבטיחות לה שזה לא המצב, אבל הלב נשבר כשילד צריך להתמודד עם פחדים כאלה.

**

היום אמורים לתת לי את התשובה ממקום העבודה שאני רוצה לעבוד בו. המתח עוד רגע מלבין לי את השיער שאהובתי צבעה לי רק אתמול. הסתפרתי, צבעתי, יש בגדים חדשים ומגוהצים בארון לפגישה הבאה עם המנכ"ל, נשאר רק שיתקשרו כבר.

**

כבר כמה זמן שאני כותבת את הספר אותו אביא יום אחד לילדים האהובים שלי. כל האהבה תהיה שם וכל האמת. האמת על האושר שהם הכניסו לחיי, האמת על אלפי השעות בהם הם העניקו משמעות אחרת לחיי - ואפילו כשהם רק ישנו בזרועותיי... האמת על הקנאה, הקטנוניות והאגו המפלצתיים, שגזלו אותם מחיי... האמת על הכאב והחלל שהם הותירו... האמת על החלומות בהם הם מככבים... האמת, שיום אחד אעניק להם כדי שיקראו ויחליטו אם הם נשארים רחוקים מחיי, או שבים אליהם כשהברירה כבר בידיהם. כל אהבתי נכתבת בספר הזה שמוקדש לילדיי הגזולים.

**

אמת קטנה על החיים: אנשים קטנים רוצים לחשוב שגם שאר האנשים קטנים כמותם.

כמו נשל, נושרת ממני הבושה
ואיתה הכזבים המתלווים אליה
כשושבינות אל החופה.
האמת מעניקה תחושה של ניצחון
כשהיא נאמרת,
ואפילו במחיר הבושה.